לו רק היית שולח בי את האוּר
וממיתני
(שוחט מקבל זורק מקטיר)
כי אז יכולתי להיות
אברים אברים מעלי עשן
מונחים על מזבח א-להים.
"שלח אורך ואמִתך המה ינחוני... אל מזבח א-להים" (תהלים מג, ג'-ד').
אור לד' תמוז ה'תשס"ד
[ליצירה]
מיוחד כ"כ
מעני'ין אותי מה הביא לכתוב שיר כזה איזה רקע...
אבל לא משנה...
וכדאי לשמוח שהחיות הם הנקרבים ובכך מכפרים עלינו שצריכים למות באמת מחטיאנו
[ליצירה]
..
קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד..
חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם!
האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות.
ידידיה מוסר נשיכות.
[ליצירה]
טוב,
חושבני שלקשקושי השכל אני לא אתייחס.
לגבי הטענה שלך על זה שאני משהה את הכנסת ההמשך, אני פשוט לא רוצה שיהיה הפרש זמן גדול מדי בין החלק השני לשלישי, לכן אני דוחה את הכנסתו. יש?
(על כל פנים, אני מרגיש מאוד מאוד לא נעים כשמישהו מזכיר אותי או דבר שאני עושה יחד עם מישהו או משהו שהוא עושה, כשההבדל הוא הבדל של שמיים וארץ. לטובתו כמובן.)
תגובות