לו רק היית שולח בי את האוּר
וממיתני
(שוחט מקבל זורק מקטיר)
כי אז יכולתי להיות
אברים אברים מעלי עשן
מונחים על מזבח א-להים.
"שלח אורך ואמִתך המה ינחוני... אל מזבח א-להים" (תהלים מג, ג'-ד').
אור לד' תמוז ה'תשס"ד
[ליצירה]
מיוחד כ"כ
מעני'ין אותי מה הביא לכתוב שיר כזה איזה רקע...
אבל לא משנה...
וכדאי לשמוח שהחיות הם הנקרבים ובכך מכפרים עלינו שצריכים למות באמת מחטיאנו
[ליצירה]
*
קודם כל - תודה.
ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף..
על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא.
חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים.
אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה.
אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד.
אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא.
ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים.
[ליצירה]
הבהרה
השיר לא נכתב מנקודת מבט של שליח ציבור, אלא מנקודת מבט של מי שמתפלל בציבור ו'רודף' אחרי שליח הציבור.
בכל מקרה, כל אחד אמור להבין בדרך שלו ולפי הראיה שלו, וזה לא כל כך משנה באיזו כוונה בדיוק נכתב השיר, לענ"ד.
(בנץ, לא ביקשת - לא הראיתי. זה הכל..)
[ליצירה]
אה..
כמעט כמו אצ"ג?? לא, אל תגזימי.. אל תעזי להמעיט בערכו של מורנו ורבנו עד כדי אמירה שאני כמעט כמוהו.
באמת, עכשיו כשאת אומרת, אני רואה את ההשפעות של אצ"ג. בעיקר נזכרתי ב"כפרקי נבואה בוערים בי ימותי בכל הגילויים" (טוב, וכמובן גם בקולו של הרב זאב סולטנוביץ'..). לא יודע כמה זה קשור, אבל זה עלה לי.
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
תגובות