לו רק היית שולח בי את האוּר
וממיתני
(שוחט מקבל זורק מקטיר)
כי אז יכולתי להיות
אברים אברים מעלי עשן
מונחים על מזבח א-להים.
"שלח אורך ואמִתך המה ינחוני... אל מזבח א-להים" (תהלים מג, ג'-ד').
אור לד' תמוז ה'תשס"ד
[ליצירה]
מיוחד כ"כ
מעני'ין אותי מה הביא לכתוב שיר כזה איזה רקע...
אבל לא משנה...
וכדאי לשמוח שהחיות הם הנקרבים ובכך מכפרים עלינו שצריכים למות באמת מחטיאנו
[ליצירה]
..
קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד..
חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם!
האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות.
ידידיה מוסר נשיכות.
[ליצירה]
בסדר,
אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר.
מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד.
אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך".
[ליצירה]
טוב,
נראה שזה עובר בסדר. יש לציין שטיפ טיפה חששתי, אבל זה כפי הנראה בסדר.
אילה - לא, אני לא חושב שזה יגרום לילדים קטנים לעבוד עבודה זרה. משום מה לא..
לומש - אתה לא צריך לתהות. אתה יודע...
שי - לא!! אל תתחיל עם הרביצה! אם אתה מצפה שזה מה שהרביצה תוסיף לך, חוששני שיש דרכים יותר טובות להשיג את זה. רק לא הבנתי למה אמרת שאתה מתכוון *להתחיל* עם הרביצה...
למורה צילה (?) - טוב, תודה..
ולגבי חלק ב' - הוא עוד יבוא. הוא כבר כתוב, אבל אני אחכה עוד קצת (או הרבה - לא יודע) לפני שאני אכניס אותו, אני חושב. לגבי חלק ג' - קודם כל דיה לצרה בשעתה. אבל חוץ מזה, הוא עוד לא כתוב, ואני באמת מקווה שהוא יהיה כתוב מתישהו, ביום מן הימים..
(אוף, למה כמעט כל משפט שלי נגמר בשתיים-שלוש נקודות?)
[ליצירה]
הבהרה
השיר לא נכתב מנקודת מבט של שליח ציבור, אלא מנקודת מבט של מי שמתפלל בציבור ו'רודף' אחרי שליח הציבור.
בכל מקרה, כל אחד אמור להבין בדרך שלו ולפי הראיה שלו, וזה לא כל כך משנה באיזו כוונה בדיוק נכתב השיר, לענ"ד.
(בנץ, לא ביקשת - לא הראיתי. זה הכל..)
[ליצירה]
ובכן,
אני אחרוג עכשיו, ואגיב.
בלי לומר כל מיני מילים יפות מסביב, כמו מדהים, מקסים, נהדר, נפלא או וואוו, אני פשוט לא זוכר שקראתי סיפור יותר טוב מזה בצורה. אולי זה כי אני נוגע בדבר, ויתכן שהגזמתי, אבל כך אני מרגיש.
זה הכל, ולכן הוא בודד ברשימת האהודות שלי.
[ליצירה]
מה?
אוי, אני כזה מסכן.
צ'מעו, אני ממש קרבן להתעללויות של השיכור הזה!
הוא מקיא עלי, ומקיא ומקיא, שופך הכל.
מתי תתבגר ותלמד לשלוט על צרכיך?
באמת!
תנקה אחריך.
[ליצירה]
אחד החזקים שיש על זאבי.
וגם עכשיו, כשאני עובר על מה שאספנו על זאבי בינתיים וקורא את זה בפעם המי-יודע-כמה, זה עוד חונק לי את הדמעות בעין.
"..וגוש חוסם בגרון".
יראה אור בעז"ה, וטוב שכך.
אוי, זאבי.
תגובות