תעתועים
מרצדים לנגד עיני
משטים בי.
מסונוור
מושיט את ידי
מגשש
אוחז
את הלא-כלום
אוצר
יקר ממציאות
מתעטף בו
נעלם
נבלע
בתעתוע מרצד
מסך של שקר
אור לכ"ז ניסן ה'תשס"ג
מויש
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מויש מוסר, שלפחות בשבילו זה שקר, ולהתראות לכולם. [ליצירה]
- [ליצירה] יפה יפה.. ממש אהבתי. הסוף זה לא קצת שבירת מבנה? בעצם, זה לא כזה עקרוני. סתם זה בלט לי בעינים. בניגוד לסוערה אני כן מסכימה עם הענין של השקר. אומנם אפשר לשנות את זה ולהשתמש בזה לטובה אבל היסוד הוא שקר.. הי, אם אתם פותחים אני ישמח להצטרף למכון. [ליצירה]
- [ליצירה] . ב"ה כן כן, מחון גמילה זה רעיון לא רע. אפשר אחרי זה לברך הגומל. ואל תשכח לפני כל גלישה להגיד תפלת הדרך לגולשים באינטרנט (אתה בטח מכיר). [ליצירה]
- [ליצירה] פייייייייי!!! יווווווווו!!! אהבתי. בוא נקים מכון גמילה. [ליצירה]
- [ליצירה] מוישי אהבתי את השנינה בשם השיר ואת המבנה. מילה אחת צרמה לי. שקר? לא חושבת. זה כלי- והשימוש בו, אם יהיה נבון- יהיה הכי אמיתי שאפשר. סוערה. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש... נהנתי לקרוא למרות שאני חושב שהכל תלוי איך משתמשים בו לטובה או לרעה... [ליצירה]
- [ליצירה] וואי. יפה מאוד, הניסוח. והרעיון. ואש יוקד יקירי, אתה מוזמן להכנס לתרבות שנטשת, ולקרוא את ההודעה של איתם הפותחת שרשור, לגבי "הכלי הוא המסר". ובתור אחד שהיה בתקשורת אתה אמור לדעת את זה. -------- אני עובר על תוגבתי ומגלה שיש פחות מידי תשבחות ליצירה. אז מויש, קרא עוד פעמיים שלוש את השורה הראשונה. אני מתכוון לכל מילה שם. [ליצירה]
- [ליצירה] לומשנה מויש עוד יחזור. ובגדול. (ביס כואב) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, אני אחרוג עכשיו, ואגיב. בלי לומר כל מיני מילים יפות מסביב, כמו מדהים, מקסים, נהדר, נפלא או וואוו, אני פשוט לא זוכר שקראתי סיפור יותר טוב מזה בצורה. אולי זה כי אני נוגע בדבר, ויתכן שהגזמתי, אבל כך אני מרגיש. זה הכל, ולכן הוא בודד ברשימת האהודות שלי. [ליצירה]
- [ליצירה] טוב, קודם כל, תודה. שלומי ב"ה טוב, והשאר, דומני, אין מקומו בתגובות.. מישי - רק רציתי לבדוק אם את באמת תעשי את הצפוי, מה שכמובן עשית.. סתם, לא. ותודה, אגב. [ליצירה]
- [ליצירה] הממ.. אפשר לומר שיש יותר עצי פטל מאשר עצי מגרדים? [ליצירה]
- [ליצירה] הבהרה השיר לא נכתב מנקודת מבט של שליח ציבור, אלא מנקודת מבט של מי שמתפלל בציבור ו'רודף' אחרי שליח הציבור. בכל מקרה, כל אחד אמור להבין בדרך שלו ולפי הראיה שלו, וזה לא כל כך משנה באיזו כוונה בדיוק נכתב השיר, לענ"ד. (בנץ, לא ביקשת - לא הראיתי. זה הכל..) [ליצירה]
- [ליצירה] ובכן, תגיד תודה שזה לא יותר מגעיל, ונחסכו ממך שלבי הריקבון שתוארו בטיוטה הראשונית.. [ליצירה]
- [ליצירה] .. קודם כל, טוב לראות אצלך סוף סוף קצת אופטימיות בין השורות, בנוסף לכשרון המופיע תמיד.. חוצמזה, תודה לי? תודה לך, שהסכמת לפרסם! האמת, אני לא יודע איך הייתי מתיחס לשיר הזה אם לא היו בו את שתי השורות האחרונות. ידידיה מוסר נשיכות. [ליצירה]
- [ליצירה] *. *. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהו! מסכים בהחלט. הכתיבה שלך באמת "שווה משהו"... [ליצירה]
- [ליצירה] * קודם כל - תודה. ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף.. על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא. חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים. אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה. אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד. אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא. ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים. [ליצירה]
- [ליצירה] הו יפהפה! ממש *נוגע*.. [ליצירה]
תגובות