תעתועים
מרצדים לנגד עיני
משטים בי.
מסונוור
מושיט את ידי
מגשש
אוחז
את הלא-כלום
אוצר
יקר ממציאות
מתעטף בו
נעלם
נבלע
בתעתוע מרצד
מסך של שקר
אור לכ"ז ניסן ה'תשס"ג
ממש אהבתי.
הסוף זה לא קצת שבירת מבנה?
בעצם, זה לא כזה עקרוני. סתם זה בלט לי בעינים.
בניגוד לסוערה אני כן מסכימה עם הענין של השקר.
אומנם אפשר לשנות את זה ולהשתמש בזה לטובה אבל היסוד הוא שקר..
הי, אם אתם פותחים אני ישמח להצטרף למכון.
יפה מאוד, הניסוח. והרעיון.
ואש יוקד יקירי, אתה מוזמן להכנס לתרבות שנטשת, ולקרוא את ההודעה של איתם הפותחת שרשור, לגבי "הכלי הוא המסר".
ובתור אחד שהיה בתקשורת אתה אמור לדעת את זה.
--------
אני עובר על תוגבתי ומגלה שיש פחות מידי תשבחות ליצירה.
אז מויש, קרא עוד פעמיים שלוש את השורה הראשונה. אני מתכוון לכל מילה שם.
[ליצירה]
יפה יפה..
ממש אהבתי.
הסוף זה לא קצת שבירת מבנה?
בעצם, זה לא כזה עקרוני. סתם זה בלט לי בעינים.
בניגוד לסוערה אני כן מסכימה עם הענין של השקר.
אומנם אפשר לשנות את זה ולהשתמש בזה לטובה אבל היסוד הוא שקר..
הי, אם אתם פותחים אני ישמח להצטרף למכון.
[ליצירה]
וואי.
יפה מאוד, הניסוח. והרעיון.
ואש יוקד יקירי, אתה מוזמן להכנס לתרבות שנטשת, ולקרוא את ההודעה של איתם הפותחת שרשור, לגבי "הכלי הוא המסר".
ובתור אחד שהיה בתקשורת אתה אמור לדעת את זה.
--------
אני עובר על תוגבתי ומגלה שיש פחות מידי תשבחות ליצירה.
אז מויש, קרא עוד פעמיים שלוש את השורה הראשונה. אני מתכוון לכל מילה שם.
[ליצירה]
*
קודם כל - תודה.
ההמשך יבוא, בעז"ה. כלומר, ההמשך מתוכנן, אבל זה לו זמן רב מאוד שהוא מתעכב איפשהו בדרך בין הראש ליד, לעפרון ולדף..
על כל פנים, אני מקווה שהוא יבוא.
חוץ מזה, זה נראה כאילו אנשים מנסים לראות (או רואים) בסיפור הזה סיפור שאפשר לפענחו, ובוודאי כותבו התכוון למשהו מסוים.
אז לא. לא התכוונתי לכלום, חוץ ממה שגלוי לעין, וקצת ממה שפחות גלוי לעין. אבל מה לעשות,ברגע שכתבתי ופרסמתי, היצירה כבר לא שייכת לי, וכל אחד יכול לראות בה מה שהוא רוצה.
אז אם מישהו מחפש פענוח, אצלי הוא לא ימצא. אבל אם הוא רוצה לתת פירוש משלו, או לנתח, ואולי גם לנסות להבין מה היה בראשו של הכותב כשכתב את זה, ואלו תסביכים נפשיים עומדים מאחרי הסיפור ובלה בלה, אין לי בעיה, בכבוד.
אבל לדידי, זה רק סיפור, ותו לא.
ושוב תודה, אם כי אני ממש לא חושב שהכישרון נוטף לי בין האצבעות, הראל. אולי יש לי כשרון ואולי לא, את זה אני לא יודע. אבל בודאי שאין צורך להגזים.
[ליצירה]
בהחלט טוב מאוד.
אבל אני רק תוהה, אם באמת המטרה היא 'להגיע אל המנוחה ואל הנחלה'.
אם באמת צריך להשתקע בכיוון אחד, אם אין ענין לחפש את הדרך ולשפר אותה כל הזמן, אולי אפילו לנדוד כל החיים, לפי האמת ולא לפי ההרגל.
[ליצירה]
.
תודה.
ותודה מיוחדת שלא הצלחת, שי.
אם הכוונה להוסיף ניקוד ב'אלי-מות', נראה לי שזה אמור להשאר ככה.
האמת היא שלא חשבתי שאפשר לקרוא את זה כ'אלימות' כשכתבתי את זה, אבל באמת - מה זה משנה מה חשבתי כשכתבתי את זה, כל אחד יקרא איך שהוא רוצה...
[ליצירה]
מה?
אוי, אני כזה מסכן.
צ'מעו, אני ממש קרבן להתעללויות של השיכור הזה!
הוא מקיא עלי, ומקיא ומקיא, שופך הכל.
מתי תתבגר ותלמד לשלוט על צרכיך?
באמת!
תנקה אחריך.
[ליצירה]
ובכן,
בעקבות שינוי כיוון המסתמן בעלילה, שונה שם הסיפור מ'את המאור הגדול' ל' את שני המאורות הגדולים'.
דווקא יהיה מעניין לשמוע מה אנשים חושבים על הסיבה לכך...
[ליצירה]
בסדר,
אמרנו פחות או יותר את אותו הדבר.
מה שאמרתי זה שאדם צריך למצוא לו בתוך השדה שהוא הולך בו ומגדיר את עצמו בתוכו, את התלם שהוא חורץ לעצמו. רק למה שאני קראתי שדה את קראת תלם, אבל הרעיון הוא אותו רעיון ביסודו, לענ"ד.
אבל על כל פנים, אני שונא לומר "האדם צריך".
תגובות