שמרנו אל
משנאה עצמית
מסילוף אמת
מהשוואות אומללות
מבורות עצומה
כי
דוקרות הן כמדקרות
צורבות בפצע הפתוח
זורות בו מלח
גם לאחר דורות
רחם עליהם
מיום זיכרון זה
עד יום זיכרון הבא,
החונן לאדם דעת
ומלמד לאנוש בינה
אביב וסתיו
-
קרוב לשבע שנים באתר "צורה" ועדיין היד (עם העט) נטויה.
נשוי ואב לשתי בנות.
עוסק בכתיבה בתור תחביב ובתור עורך ספרותי ורעיוני
לאחרונה יצא ספרי "מיתר סמוי"
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] -- משעשע, מזכיר את שירי "שגרת שמירה" :-) [ליצירה]
- [ליצירה] ---- מטס הצדעה לאהבה ממש כך [ליצירה]
- [ליצירה] ענת, את הולכת ומשביחה משיר לשיר, ניתן לראות זאת ברפרטואר שלך וזה כל כך מלהיב. [ליצירה]
- [ליצירה] געגועיך זורמים אל הלב ומן הלב אל מסע חיפוש בלתי נפסק שמוביל בסופו של דבר אל הארץ ומלחה [ליצירה]
- [ליצירה] --- שילוב מוקפד ואיכותי בין יצירה טהורה לנופי טבע [ליצירה]
- [ליצירה] זו המתנה היפה ביותר: מתת האהבה [ליצירה]
- [ליצירה] חי חי חי! בזמנו היה לי דיון מעניין עם זוג על ההבדל בין קיפי בר קיפוד הנאיבי והקליל משהו, לעומת אופניק המסורבל והשלילי הרואה הכל בזווית עקמומית... ועל כך נאמר: "חייב אניש לבסומי עדלא ידע בין מוישה זיכמך למוישה אופניק" [ליצירה]
- [ליצירה] -- קסום ! מזכיר את : "רק שביל כבשו רגליי על פני שדות" [ליצירה]
- [ליצירה] יין ישן בכלי חדש תבורכי [ליצירה]
- [ליצירה] מדהים איך המשכת רת החרוז לכלל שיר עם משמעויות שונות על עץ ותורה ומים [ליצירה]
תגובות