בגידת קודש - אור אחר

על ידי משה אהרון
----------------

באתר "וורטס" , מצויה שיחה מסוכמת מפי כב´ ברב ליכטנשטיין בענין בגדי הקודש לאהרון הכהן.
ייאמר מיד ,דברים יפים ומופלאים . ועל אף שבאמת בעיניי שלי,אינני ראוי להוסיף עליהם,

בכל זאת הדברים הבאים

תובעים לצאת גם הם לאורם שלהם .

עניין הבגדים שבפרשתינו פר´ תצווה מתחלק למעשה לשניים.

פר´ תצווה בפתיח שלה פותחת למעשה בשלוש פיסקאות שונות לכאורה במילת המפתח : "ואתה"

הפיסקה הראשונה בענין נר התמיד

הפיסקה השניה בענין הלקרב את אהרון ו ל"כהנו לי" ולצורך זה : עשיית בגדי הקודש שלו

והפיסקה השלישית . ענין עשיית הבגדים בפועל ע"י חכמי הלב.

הנה אם כן לראשונה עשיית הבגדים במימד הרוחני נכללה ונכרכה בפיסקת הביניים דווקא בהקשר של :

הלקרב את אהרון למשה [במימד הרוחני].

מכאן שלגבי הבגדים יש שני מימדים המימד הראשוני והמשמעותי יותר היא דווקא העשייה הראשונה על ידי משה ה"לקרב את אהרון " למדרגת משה, שהיא היא גם המובילה לתכלית הסופית להיותו ראוי : "לכהנו לי" .

שהוא "כ"הינו - לי". שהוא כולו שלי כבכור הבכורות

הבגדים אם כן הן אמצעי להשיג את הקדושה הנדרשת והנובעת מהאמור.

ודוק, תכלית זו של לכהנו לי,כעיקר הינה תולדה של "ואתה הקרב אילך את אהרון אחיך"

רק אחריה בא השלב המעשי של : "ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת".

ה"בגדי קודש " אם כן,אינן בעלות קדושה לעצמם,

אלא למימוש תכליתם של העלאתו של אהרון למדרגת הקדושה הראוייה

של "לכהנו לי " .

כאמור כהינו לי [ בכור הבכורות]

אם כן דומה שעתה נקל יותר אולי, לפרש את הפסוק הבא :

"ועשית בגדי קודש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת".

בגדי קודש שכאמור באמצעותם נרכשת קדושתו של אהרון .

שוב הדגש החוזר "אחיך"

לרמז על הזיקה המידית והישירה לקרבה אל משה בקדושה.

כשכביכול על מנת שיהא אכן רוחנית קרוב אילך .

שאתה הייתה למעלה בסיני וביטלת את כל מהותך הגופנית הגשמית .

לצורך קרבה אילך ואלי [לקב"ה]זקוק אהרון ל"בגדי קודש" .

אתה "בגדת" בגופך להתקדש עד כדי אי אכילה ושתייה ארבעים יום .

הוא יתקדש בדרגה אומנם יותר פחותה וכל הזמן בבגדים .

באותם ש"יבגוד" בהם בנטיית גופו הגשמית .

זהו שמכנה אותם הכתוהב: "בגדי קודש" .

ואכן גדולתו והתעלותו של משה מעבר :"לכבוד ותפארת"

שהכבוד מזכיר אך את הכובד שמטילים הבגדים על הגוף להצניעו ואולי אף עד כדי ביטולו להצפתה והשלטתה של הרוחניות המזוקקת המסומלת - ב"תפארת" .

אם כן ,רק בהמשך, במסגרת הפיסקה השלישית של "ואתה" האחרון

בא שלב הביצוע הפיזי של עשיית הבגדים בפועל על ידי חכמי הלב .

אשר אמורים לעשות את "בגדי הקודש" .

אך בדגש עליו עמדנו קודם לכן לא כקדושה לעצמם אלא "לקדשו לכהנו לי".

לקדש בהם את אהרון וגם את בניו

ואכן בסוף פיסקה זו וכגולת כותרת ,חוזרת התורה לרישא של הפיסקה השנייה המהותית כאמור ובאותם הביטויים האופייניים כאמור לאמור :

"ועשו בגדי קודש לאהרון אחיך לכהנו לי"

והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה

 

 

: בגידת קודש -אור אחר

 "בגדים : ה"עור" מול ה"אור

מאז בריאת האדם נוצר מתח מובנה
"המשחק" בדיסוננסשבין הגוף לנשמה
בין הארציותהגשמית שבו - הגוף
לבין הרוחהשממית שבו - הנשמה
נטיות הגוףמושכות לארציות לגשמיות האנוכית והנשמה מבקשת להתרומם למעלה [מכאן גם לשון :"מעיל"].
הבגדים הם אםכן כלי עזר לנשמה שבאים להסתיר ולהצניע את ערוותו גם הפוטנציאלית של הגוף ולהמליךעליו את הנשמה כלפי החוץ.
הם למעשה דגלהבגידה של האדם העליון בגופו ובנטיותיו האנוכיות .
זו בגידתהקודש.
לא בכדי חכמיהלב הם גם אשר בחכמת שמיים עושים את הבגדים כדי למול ולגייר את הלב לערכים שלקדושה כאמור
הפורצת כלאנוכיות .
וביחס לאהרוןככהן גדול ביטולו הוא וגופו כנגד עם ישראל בכללו.

והנה בגןהעדן האבוד כשנפקחו עיני האדם . הוא ביקש לעשות פשרה ניטראלית ועלובה.
להסתפקבחגורות עלי "תואנה" .
ומיד תיקנוהקב"ה:
לא בחגורותשהן רצועות צרות [מין חוטיני שכזה] אלא בכותנות שלמות ודווקא של "עור".
להקציןולהעמיד את המתח כאמור על מכונו
"עור" מול"אור". עורי שלי מול האור הכללי
אם כן הבגדיםמסמלים את בגידתו הקדושה של האדם בגופו והכנעת נטיותיו האנוכיות. ניצחוןהפוטנציאלי של הנשמה ודווקא בלב שמבקש לפעום לא רק לעצמו.
אלא שיעבודווהכנעתו גם לגבי הכלל.
ואכן בבסיסהברית העודפת[מעבר לברית הני נח על קדושת החיים] של עם ישראל עם אלוהיו לא בכדימצויה ברית המילה [ברית כנגד הזימה] ודווקא באותו האיבר הדומננטי של הערווה.
והנה גם לאבכדי הכוהנים הם הם הראשונים והמועדפים להתקדש בהם בבגדים.
שדווקא במקוםהקדושה שם גם סכנתה הגדולה יותר של הערווה והאנוכיות
של ניצולהשררה.
לא בכדי גםהקדים הכתוב להזהיר :"ולא תעלה במעלות על מזבחי ולא תתגלה ערוותך עליו.
אם הכהוהגדול צריך להגיע לקדושה להיותו קדוש מובדל ומשועבד כל כולו למען עם ישראל הבגדיםמסייעים בידו להתעלות להתקדש.
למול למעשהאת ליבו מצרכיו שלו לצורכיהם של כלל ישראל