מדוע השמיט יעקב את המילה : "מת"
יעקב בכוונת מכוון השמיט את המילה :"מת" ואף ציווה על כך מראש לבניו. והסיבה מאד פרוזאית והיא לכאורה, צפה ועולה מאליה מפשט הכתובים .
יעקב ידע כי לא יקבר מיד וגווייתו אף תחנט ארבעים יום.
והוא בשביל להטיל משקל כבד נוסף להבטחת קבורתו בארץ כנען, ביקש לא לכנותו כ"מת" עד לקבורתו בארץ כנען.
ואכן,לא אחר מאשר יוסף עצמו מצטט את יעקב בענין זה ממש: "אבי השביעני לאמור הנה אנכי מת בקברי אשר כריתי לי בארץ כנען".
הנה כי כן, שחור על גבי לבן, גם כמנוף לשכנוע של פרעה, אומר יוסף אבי לא ינוח כ"מת" עד אשר יקבר בארץ כנען.
ואכן אחרי הקבורה נאמר במפורש לאמור : "ויראו אחי יוסף כי מת אביהם"
נוכחו לדעת, כי אכן כן, משמלאו צוואתו, נח אביהם סוף סוף וניתן לכנותו כ"מת"
אחדות של "ברכות"
"איש אשר כברכתוברך אותם".
"ברכתו" של מי ?
גם שליעקב.
הקדים ואמר להם: [" וזאת אשר דבר להם אביהם"] אני נלחמתי לזכות בברכה של אבי ומימושה של אותה הרכה תלויה באוסף הברכות של כולכם יחדיו .
מיטיבים אתם לאחד כוחות וברכות זכיתם בברכתי.
ולא, חלילה גם ברכתי יורדת לטימיון. וגם ברכתכם האישית נשמטת, שהרי יש לכאורה תנאי בברכות האישיות לאמור "זאת אשר דבר להם אביהם ויברך אותם"
שהברכה מותנית באותו הדבר אשר הקדים ודיבר אליהם:
של האחדות
ספר הישר על שום....
ספר בראשית נקרא גם "ספר הישר" משום שה"ישר", מתייחס ל"בראשית" בכלל ולא רק לאבות.
התורה ביקשה לומר, כי אין כל משמעות לערך המוסף של "הטוב" המגולם בתורה, כשאין את הבסיס את המסד עליו נבנה וצומח אותו ה"טוב" והוא ה"ישר" שמגולם בערכיו של ספר בראשית - ספר הישר. [לכן גם החומש האחרון ספר דברים, מחבד ביו הטוב והישר]
על ה בסיס יסוד מוסד זה, ברור מדוע
גם יוסף מבטא את אותם ערכים כלליים "ישרים" דווקא בניכר במצרים.
ומדוע הוא על כל הערכים שסימל הקדים להכנס גם סמלית לארון. ודווקא לפני ספר תורת הברית
את אשר יקרא אתכם באחרית הימים "
ומה "יקרא" ?
ושימו לב, דווקא באלף.
ומה ומי יקרא באחרית הימים.
הקריאה היא קריאה של אחדות:
" ה ק ב צ ו "
רק אחר כך תטיבו לשמוע אל ישראל אביכם.
אי אפשר להתמוד עם מכמניה ונפתוליה של הגאולה בלא אחדות
ומה היא אותה השמיעה
"שמע ישראל ה´ אלוהינו, ה´ אחד"
שלפני ה´ אחד יש : "ה´ אלוהינו".
שה´, כתנאי לה´ אחד, מבקש מאיתנו כולנו שנהיה מאוחדים תחת הכותרת של : "ה´ אלוהינו".
בלי מיצוי ערך זה הקודם ל"ה´ אחד"
אין כל משמעות : "לה´ אחד".
לימים בפרשת האזינו ישוב משה רעיא מהימנא להדגיש יסוד זה לאמור "הבו גודל[יתר חשיבות] לאלוהינו" כשהכוונה כאמור לה´ אלוהינו.
הנה כי כן, יעקב גילה להם שבאחרית הימים הנושא הקרדינאלי והמפתח לגאולה תהא :
אחדות כלל ישראל ובכל מחיר
בגאולה יש השגחה ישירה ,צמודה ורציפה
משה אהרון,נוה עמל הרצליה (16/12/10)
כל כך צודק כב´ הרב.
כל מה שעובר עלינו , בסופו של דבר הוא לטובה[גם התנתקויות הזמניות שבדרך].
משום שהדינאמיקה הזו משקפת השגחה ישירה וצמודה, פעלתנות אלוקית עם ראיית אין סוף.
כשיוסף ירד למצרים כביכול ההשגחה הוסטה מיעקב ובניו ליוסף במצרים.
הם נותרו בהשגחה מרוחקת ונעלמת של "אלוהים" בלבד ולכן הפכו הם כעין "אבודים" מבלי הנחיות אלוקיות ברורות.
והוא יוסף לעומת זאת, זכה להשגחה ישירה וצמודה של הקב"ה בהתוויה של שם הוויה שנאמר : "באשר ה´ עימו".
אחר כך בגלות מצרים הארוכה ההשגחה שבה להיות מרוחקת, טבעית משהו ושוב בהתוויה של "אלוהים" בלבד .
ראו בפרשתינו גם יעקב וגם יוסף כשמתייחסים לגאולה הרחוקה מאד משתמשים בכינוי "אלוהים" ולא בשם הוויה.[לרמז כי בנתיים נוחתים מדרגה]
והנה בעת הגאולה מגלות מצרים בפרשת וארא אומר הקב"ה למשה :
לאבות לא נגליתי בשם הוויה שמשמעותו בהקשר זה גאולה מידית אלא "באל שדי" באל שהשגחתו וגאולתו חלקית בלבד בבחינת "דיה" לשעתה .
אבל עתה מוסיף ה´ ומרגיע את משה
אני נגלה אליכם בשם המקיף שמשמעותו גאולה - שם הוויה שנאמר :
"לכן אמור לבני ישראל אני ה´ והוצאתי אתכם..."
וכך אחיי וריעיי בגאולתינו זו
הכל מאיתו יתברך ותחת השגחה
צמודה ביותר
הדרך : "לה´ אחד"
עוברת קודם כל ב"עם אחד"
ואחר כך : "כל האדם אחד".
וכך בדרך פלא, ככל שנהיה מאוחדים כ"גוי אחד בארץ", כך יאירו לנו הגויים פנים יותר ושנאתם שבתת המודע, תהפוך לאהבה מודעת.
כי בתת המודע הגנטי שלהם, הם מבינים
שאחדותינו היא - גאולתינו וגאולתינו, היא גם גאולתם
שלהם.
למה פרשת ויחי "סתומה" ?
בכדי לרמוז לנו כי אין הגלות נכפית אלא בעבור רמיסתם של ערכי היסוד , "ערכי הישר" ["דרך ארץ -הבריאה, שקדמה לתורה]אשר נרמסו והופרו על ידי בני יעקב.
לכן בפרשה זו מתחילה למעשה הגלות והיא התחברה עם הפרשיות הקודמות בלא כל רווח והפסק, בכדי להראות לנו את הזיקה הישירה שבינהן - כסיבה ומסובב
