הא' הזעירא טופחת לבסוף לא' רבתי

 
על ידי משה אהרון
מבוא
=====
לא בכדי הן המילה אלוהים והן המילה אדם
מתחילות באות א'.
וגם לא בכדי שהחיבור בין אדם לאלוהים כרוך
בתחסרהו מעט מאלוהים
שא' של אלוהים נזערית מעט להכיל את הא' של האדם
שהופכת עם התעלותו של האדם - לרבתי מעט.

התוכן
======
משנשלמה מלאכת המשכן, בשלהי הפרשה הקודמת
פרשת פקודי
והמשכן נמלא בכבוד ה'.
משה לא יכל להכנס בו במשכן
בין משום שלא יכל ובין משום שלא רצה
לא רצה,משום שלנגד עיניו עמד הנצח
ובמושגי הנצח פולחן הקורבנות
שאמור היה להכיל את מהות המשכן מכאן ואילך
מאוס היה בעיניו של משה.
לפיכך נאלץ הקב"ה לקרוא לו בפתח פרשתינו
פרשת ויקרא - הפותחת את ספר הקורבנות
לא לפני שהפיס את דעתו תחילה.
ובמה ?
בקריאה הפגנתית חסרה שתבטא את הרעיון
כי מדובר למעשה בקריאה לשעה ולא לדורות
בכך שהמילה :ויקרא" נכתבה באות א' זעירא
להדגיש כמה וכמה דברים:
שהקריאה ללא א' יש בה לשון :"ויקר [מקריות זמנית,כמו להבדיל אצל בלעם]
שכביכול זה אך מקרה לשעה
ושנית לבטא את רעיון היסוד שהקב"ה לא נזקק להם כלל לקורבנות
ההפך כשהוא קורא לעשות כן :
הא' של אות שמו : "אלוהים"
נשחקת מעט והופכת זעירא.
הנה כי כן כל תולדת הקורבנות הינה תוצר צרכיו הנחותים של האדם באותם הימים
והקב"ה מוכן היה לבא לקראתו ולו גם במחיר של שחיקת מה של שמה של האלוהות.
ולא עוד וזה עיקר לא פחות חשוב
שהקורבנות שהופכים מאכולת אש
נגרעים הם למעשה ממזנותיו של האדם
וגם האות א' בשמו של האדם נשחקת
עד כדי ביטולה וקריאה זו ללא האות א' הופכת "יקרה" מאד
ועל חשבון כאמור המשאבים לכלכל בהם את האדם
לכן גם בהיבט זה, הא' של הקריאה
כאילו מזדערת והולכת במקרה זה עד העלמה
להותיר מהמילה ויקרא - אך :"ויקר"
שכל מפעל נפסד זה "יקר" הוא והוא אך על חשבון האדם.
לימים יבקש התנ"ך לפצות על הא' הזעירא שהזדערה כאמור בעטיים של הקורבנות.
כשיהפוך ודווקא בפתח הספר החותם את התנ"ך- ספר דברי הימים[לרמז על החזון]
את האות הראשונה ודווקא במילה :"אדם"
לא' רבתי.
גם להראות את הכיוון והחזון של האדם להתעלות
ולוותר לעתיד לבא על אותו הצורך הנפסד של הקורבנות
וגם להגדיל את ערך האדם באשר הוא אדם
לכלל ותחסרהו מעט מאלוהים
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת.
אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם