אגדת תמר - אור אחר

כשניסתלקה תמר לבית עולמה
זעו אמות הסיפים בכל העולם
וגם פמליה של מעלה נרעשה מאד
ירדה רחל לקבל את פניה
להתייפח על "צווארי" נשמתה
לומר לה :
לכי בתי ליישב את לימין כיסא הכבוד
שאת יותר ראויה ממני
שאני השלכתי נפשי מנגד האלוהים
בעבור הבנים
ואת השלכת נפשך בעבור הבנים
מנגד בני אדם
ולא עוד אלא שאת אף הוספת
ומסרת גופך להיותך כ"זונה".
ולכשהתייפחו שניהן מרה
וקולן הלך מסוף העולם ועד סופו
נחרשו השרפים וחפו פניהם
בלאט הדממה
ודמעה נשרה מכיסא הכבוד
ובאותה שעה נפל אור מופז לעולם
שרווחה באה לכל המעיקות
ועל כל העקרות נגזר להפקד