מי שלא תהה ולא עמד על פשרה
של אותה הגדרה המונומנטאלית:
שרחל קרויה לנצח נצחים : "אם הבנים
מבכה ודואגת לבניה - לכלל הבנים באשר הם
כי אז הפסיד חלק עיקרי ניכר מנשמת אפה של פרשתינו
פרשת : "ויצא - וישלח".

אם כן ,במה זכתה רחל שמיתתה תהא שונה מכל שאר האמהות
שתמות דווקא בשעת לידתה.
ושאף קבורתה תהא שונה.
ושרק היא
תקרא לעתיד ועד סוף כל הדורות:
כאם הבנים .

אם כן הפרשה משופעת בנציצות זוהרים ומזהירים לענין זה
המתגבשים כולם לכלל "יהלום" נדיר
של אישה ואם.

רק אישה שכל חייה היו מוות ללא בנים.
תהפוך בעיני ההשגחה לאם נצחית
אשר חייה ככזו דווקא במותה
ולכל הבנים של כל האמהות

רק אשה שעשתה הכל למען בנים ואפילו תעיז
ותומר לבעלה :
"הבה לי בנים"
שאם אתה אוהבני הווי לו לקב"ה ככלב המשווע בעבורי שוב ושוב
משל חלילה אתה כנובח : "הב הב".

רק נערה שכל אישיותה מעוצבת כאחת הרחלות מכלל הצאן .
והיא להם כ"רועה" : המתרועעת עימן באהבתה אליהם.

רק אישה שאם היא מקנאה באחרת.
מקנאה היא לא בעבור אישה - בעלה.
שנלקח מעימה.
אלא בעבור הבנים שאינם
"ותקנא רחל באחותה" .
כאחות אוהבת למרות הבל
ולא קנאה בה כאישה אל אישה בעבור בעלה .
אלא כאמור בעבור הבנים שאינם.

רק אישה שמוכנה ליתן ולמסור את בעלה לאשה אחרת בעבור
דודאים של בן, ראויה להיותה, בבוא העת כמעוררת חמלת השכינה
לעת "דודים" של גאולה

רק אישה שלאור שמע הבשורה :
"קום צא מן הארץ הזאת ושוב אל ארץ מולדתך"
תשיב מיד וללא כל שהיות והיסוס לאמור :
"כן" ! רועם .
שנאמר : "ותען רחל" -באהבת העזה לארץ ישראל
שזה היה לה השיג ושיח העיקרי שלה עם יעקב :
ארץ ישראל ואהבתה
ודוק רק לגבי החיווי שהמשך לאה מצטרפת בבחינת :"ותאמרנה"......

רק בת אשר גם כשהיא בורחת לגורלה, חושבת היא על אביה.
מה וכיצד לעשות
שגם הוא ישתנה.
שגם הוא יאלץ להגיע לבסוף לארץ ישראל.
וכך היא משלימה את יעקב אישה
הוא גונב את לב לבן והיא גונבת את משענתו אמונתו את התרפים
לערער את מעמדו ומקומו בחרן
שהתרפים כשמם :
כשהם רחוקים מבעל אמונתם .
הם מרפים ומחלישים אותו כביכול עדי מוות.
וכך ציפתה רחל, שעם גניבת התרפים.
לבן יעשה הכל גם הוא לחוש מהר
ולהצטרף אליהם לארץ ישראל.

רק אישה חזקה וגאה כרחל
שבניגוד לכולם לא "ניגשה" לעשו .
אלא השתחוותה לו מרחוק [רק יוסף ניגש]

ולבסוף בבחינת סגירת המעגל :
רק אמא שלא רק הכריזה שהיא נכונה למוות בעבור הבנים.
אלא שאכן כן בפועל מתה בהבאת הבן.
ולא רק זאת אלא שממש בנשימה האחרונה
גם קוראת לו :"בן אוני"
לאמור משל כל חיי כל כוחותיי היו והינם אך
לשם הבן וכל הגלום בו

רק אשה שכזו כאמור שיש בה את כל אלה
יכולה הייתה לזכות באמונו המוחלט של הקב"ה
להיותה אם הבנים לנצח נצחים
המצוייה תדיר ליד כסא הכבוד.

והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת, אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם