בניגוד אולי לתחושה שהשתרשה אצלנו.
השבת איננהאושייה אינדוידואלית, או משפחתית בלבד.
היא במהותהקולקטיבית שהרי :
אם קודקודהיקום - הקב"ה, שובת.
כולם כאחדצריכים לעמוד או לשבת בשביתה כוללת לעומתו.
ולא רק זאתאף זאת:
בשבת הוא קב"ה,מתאווה לשוב ולהתחבר לנפשו- לנשמתו של כל אדם שנאמר :
"שבת וינפש".
וככל שאנומאפשרים זאת לקב"ה בהמון.
כך השכינהצוהלת ושמחה יותר.
מעתה אמור כיכל הרואה בשבת כפינת מרגוע אישית או משפחתית בלבד.
גורע מנשמתאפה של השבת......
ועוד הרימצווים אנו להסיק קל וחומר מכל דבר ודבר.
והלא אםציוותה התורה על חרדתנו גם למנוחת :
השור וחמור.
הרי בן בנושל קל וחומר שהדבר גם חל על "רעך" .
שניצטויתלאוהבו כמוך.
למידת האירוחבשבת, יש גםערך אדיר וטמיר,
שחבל שנעלםמעינינו והוא :
סגולתהשבתפילה
על "לחםהפנים". נאמר פעמיים :
"ביום השבתביום השבת" .
כפילות זובאה לרבות על לחם הפנים גם במקדשו הפרטי של כל אדם ואדם.
שכשהוא מארחבשבת את בניו של הקב"ה לקיים "לחם הפנים" - לחם שהוא מצהיל פנים
כי אז מתקייםבו ההמשך לאמור :
"לפני תמיד"
שכל אימתשהוא מתפלל ,כאילו מעמידים אותו אל מול השכינה
ותפילתו לרובנשמעת.
אז אל תחששומחילול שבת של חילונים שבאים אליכם בשבת.
תרבו לארחכמה שיותר מהם.
ולא רק מהם.

והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה

משה אהרון