. עיבוד נושא השואה במישור התיאולוגי

 נושא זה הוא בעבורינו- הרה עולם

ממנו מסתעפים ומתפתלים כל הסיבוכים וההסתבכויות שבהם אנו שרויים.

אי אפשר לפענח ולזהות את כל מרכיבי הגאולה בלי לעבד נכון את כל התשתית ההיסטורית הנוראה שממנה צמחה אט אט בעת האחרונה

במילים אחרות:

בלי לעבד נכון ועד תום ודווקא במושגים תיאולוגיים את השואה האיומה.

מי שלא יבין את השואה ואת כל נסיבותיה האמוניות ,לעולם לא יוכל לקנות כלים להכיל את אפיוניה המאד מיוחדים והקשורים של גאולה זו . שהיא גאולת הקץ .

ובה מצויים מאפיינים ומרכיבים גלובליים רבים שכלל אינם מצויים ואינם מעובדים במקורות

דבר שבהגדרה הוא כי כל מי שמבקש להבין את זו הגאולה ולהביט בה אך מגדר הפריזמה של המקורות הקיימים.

לעולם לא יצליח למצוא את עצמו.

ולעולם גם לא יעלה על דרך המלך .

וכך גוזר על עצמו מן מעגל קסמים של טעייה ותעייה

אז כן ,דווקא היהדות התלמודית והאמונית צריכה לצלוח סוף סוף את אבן הנגף הרעיונית הזו. להסיר אותה מדרכינו ולהפכה לאבן פינה

להתנער מכל המשקולת הנוראה הלזו ,בבחינת קומי צאי מתוך ההפכה.

לעלות סוף סוף את נושא השואה

כנושא אמוני ראשי התובע את מיצויו הרעיוני המלא והמניב ואת פתרונותיו התיאולוגיים המתחייבים כבונוס להבנת מכמניה של זו הגאולה .

בריחה או מריחה משמעותם אחת המשך הטעיה והתעיה במבוכים של חבלי גאולה.

המשך של פיצול סקטוריאלי מפריד , משסע ומחבל

כמו כל מהות של המציאות

הרי ברור כי למעשה שני הצדדים שני השחקנים הראשיים,טועים כל אחד בחלק אחר של הדברים:

החרדים טעו ותעו עד כדי אובדן בלועו של הארי וגם אז שום דבר לא התעורר בהם ההפך הם ממשיכים להתחפר. ממשיכים לבגוד בעם ובארץ ישראל ומחללים את הגאולה שבזה בהתנכרותם המחפירה. יותר מזה יש חשש נורא כי התורה שהתפתחה אצלם ,איננה אותה תורת אמת אלוקית , נפלו בה סיגים רבים.

 והם עתה שרויים בפקעת כורים שאין מוצא ממנה

מנגד גם הציונות הדתית נקלעה לקוטביות נגד .

הציפה את עצמה במשיחיות סלקטיבית ארצית של כיבוש חבלי ארץ והנתחלות בהם בבחינת כוחי ועוצם ידי כחזות כל

 ושכחה ללמוד נכון את אופייה המיוחד של זו הגאולה.

שנוסחתה בכלל אחרת:

שאנו נותנים חברת מופת צודקת וערבותית. שיווין וצדק חברתי .

זה חלקינו במשוואה.

ומהשמיים נותנים כל פעם נתח נוסף מארץ ישראל בהתאם ובמיתאם מלא להישגינו החברתיים באותם התחומים

בקיצור מזה שניים שלושה דורות כולנו אבדנו את האוריינטציה של האיזון .הקמנו מדינה הפלאנו בקיבוץ גלויות וקיבלנו אט אט נתחים מארץ ישראל ומשנסוגונו באותם הפרמטרים החברתיים ,נלקחו חלק מאותם חבלי ארץ .

ונוח היה לנו להאשים את "המקל" ולא את עצמינו

וכמו שהבית היהודי נראה ומתנהג כיום ,כשיש עוד 35000 ילדים עניים ואף אחד לא פוצה פה לא קם אפילו להעיר, כבר בטוח כי עוד חבלי ארץ ילקחו מאיתנו.

צר ששני הצדדים לא השכילו להבין נכון את המכיניזים הבסיסי של זו הגאולה .מבחינה זו אנו מצויים בליקוי מאורות

הפתרון לענין זה,ישמע אולי הזוי ,הרבה תיאטראלי .

אך אין בלתו :

קיום משפט היסטורי תיאולוגי על השואה .

הנאשמים הפוטנציאליים יהיו

: הקב"ה. החרדים והחילונים.

ולא בכדי דווקא בסדר  ההיררכי הזה.

בחבר המושבעים שבעים במספר יהיו נציגי

רבנים מכל המגזרים. יהיו פרופסורים להיסטוריה ומשפט יהיו ניצגי האפיפיור. נציגי האיסלם ואפילו נציגות של האו"ם.[כשמאשימים גם את האלוהים שלהם יש להם זכות להיותם נוגעים בדבר]

המשפט יתנהל באופן שכל מי שיש לו בעולם אמירה בעד או נגד

או כל ראיה או תובנה שהיא בענין יהיה מוזמן להציגה .

צוותים מקצועיים אףיקדימו ויסכמו עמדות היסטורית של כל צד.

הבעייתיות המטרידה של אי נוכחות לכאורה של הנאשמים לא תעלה ולא תוריד

מה עוד שגם בענין זה יכול שיהיו הפתעות

אולי גם הקב"ה מחכה גם למשפט שכזה ,שסוף סוף יואמר  אולי את אמירתו ובדרכו שלו המיוחדת[שהרי על פחות מזה נאמר בנביא לכו ונשפטה]

שהרי המשפט לאלוהים הוא.

והשכינה מימלא מצויה בכל משפט.......

 עד כאן אולי השתכרתי מאדים של אוטופיה. משפט שכזה קרוב לודאי לא ארוויח .

לו רק הרווחתי ממישהו שהטריח עצמו בקריאה בחמישה שקלים לצדקה לכל עני מזדמן