[ליצירה]
לשרף
אם מותר להמשיך את הנקודה החשובה שאתה מעלה.
יציאה מן העולם [ גם מהעלם], מעמידה את האדם בנקודת אחיזה יומרנית ובלתי אפשרית [ אלוקית].
הישות היחידה שיכולה לפעול מחוץ לעולם וגם מחוץ להעלם [הניסתרות לה' אלוקינו], הינה ההשגחה האלוקית.
אדם שמתבוסס בשלוש אלה כאחד, מעמיד עצמו במרחב בלתי אפשרי , חונק ומכלה כמו היה מחוץ לאטמוספירה.
אשר על כן, לעולם אדם שלוקה בצירוף שלוש אלה - כאחד , אינו יכול להיות מושא או מקור "להתפתחות והתעלות".
הנכון הוא כי כל יסוד בנפרד ואולי אפילו שניים כאחד, במינונים נמוכים ובנקודות זמן מוגדרות, יכולות אכן לשמש כ"מנוף".
תודה על התגובתך
[ליצירה]
לליאורה
בתלמוד מצויה אגדה המסתמכת על מגילת שירהשירים והקובעת כאילו השביע הקב"ה את כנסת ישראל את עם ישראל שלוש שבועות. בעצם שתי שבועות והשבועה השלישית מיוחסת לגויים.
והשבועות הן : שלא ימרדו בגויים ויקבלו עליהם את הגלות והשיעבוד בהכנעה עד שמשיח יבוא ויגאל אותם בדרך נס. והשבועה האחרת המשלימה ש"לא יעל בחומה". כלומר שלא יקדימו לעלות לארץ ישראל מבלי שמתרחשת אותה גאולה ניסית על ידי המשיח.
אגדהזו שימשה את הבסיס העיקרי לפיצול ולפילוג בעם ישראל שהרי החרדים וכל אותם נטורי קרתא מנפנפים בה כנגד תקומת ישראל וכנגד מדינת ישראל לטעמם אנו חצופים שהפרנו את השבועות הנ"ל ויזמנו "גאולה" אנושית .
מה שהביא אותי להביע את התיזה שלי [בראשי פרקים לפי שעה] שמדובר באגדה שהושתלה על ידי תועמולנים נוצריים זו דווקא מופרכותא של השבועה השלישית לגויים : ש"לא ישעבדו את עם ישראל בגלות יותר מדי"..
אני מקווה שהסבר הרקע הכללי שבזה מספק פרספקטיבה מנימלית להבנת הענין.
על כל פנים תודה על התייחסותך
[ליצירה]
לבא בימים
הפיתוח שאתה מעלה אפשרי ונדמה לי גם מוכר אלא שנראה לי כי אין הוא רלוונתי בהקשר בכאן.
כשנאמר: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך" מתיחסים בפירוש למקום שבעבר לא למקום שבהווה או למקום שבעתיד.
מה עוד שמיד בסמוך המקרא מפרש את ארץ היעד [ארץ העתיד] "אל הארץ אשר אראך".
כלומר ברור בעליל כי אותה ארץ יעד עתידית אינה בכלל הגדרת "מולדת" לענינינו.
יותר מזה יש הרי מדרג ברור מהקל אל הכבד . ארצך זה הארץ העדכנית שאתה מצוי בה [קרי חרן] מולדתך מקום הולדתך [אור כשדים] "בית אביך" זה כבר הוויה הכי אישית והכי אנטימית והיא מן הסתם הקשה ביותר לפרידה.
תודה על תגובתך
[ליצירה]
מתחיה -לגאולה.
למילות של שפת הקודש יש אנרגיות מצטברות ומאז בריאת העולם.
דומה הן כלייזר, ההולך וממקד את האור לכלל מאכלת המפוררת הרים וסלעים.
במשך אלפי שנים, פיות טהורים בעצם הגייתן נטעו בהן את צופן סגולתם המופלאה.
וכך הולכות הן ומתחדדות כמו ליזר עוצמתי אדיר לפעול את פיסגת תכליתן: ,למוסס ולהפיג כל רשעה עוולה וחטאת.
לברוא גאולה טהורה לעולם
[ליצירה]
לליאורה היקרה , ראשית ברכות על ספרך.
אכן כן אולי ליבי תמים וחובה לפחות לי לנהור אחר מה שכינת "הבנותיו". אך לחלוטין אינני תמים במובן של נאיבי.
ואני מתפלא עליך כי בענינים קרדינאליים שכאלה רלוונתי בכלל בעיניך : "מה שיש או אין בשמיים....
בין יומרה ספרותית - לנביא לבב חכמה, אולי יש עוד משהו בעולם הזה.
על כל פנים, זה באמת לא חשוב מה יש בשמיים, כשמנסים לתקן עולם הארץ
[ליצירה]
אכן, הגעגועים הינם תעתוע אכזר
משב רוח נידף
של גן עדן אבוד.
תמיד תמיד נתגעגע
וכשנגיע וננסה לאחוז לממש.
הרגע תמיד יברח לנו שוב.
ימוג אל הריק הכואב.
אל המחוזות האבודים
של געגועי האין סוף.