ברשימה : "קריאת שם - ביהדות" , הגבתי חלקית על מאמר של רב שפורסם.

 בפרשת השבוע : "שלח לך", מצינו מיצוי נוסף של הנושא כלהלן:

 לאחר שהתורה מונה את שמות של המרגלים  ומקנה לשם את ערכו המהותי בעצם הביטוי  :

 "ואלה שמות האנשים אשר שלח משה לתור את הארץ"

  נאמר מיד דבר נפלא ומפתיע לאמור :

 "ויקרא משה להושע בן נון יהושוע "

 כאילו לומר לך, לאחר שמשה בחן את כלל השמות ומצא בהם את אשר מצא, ראה לנכון לאזן את התמונה .ובמה?  בשינוי כאמור בשמו של הושע בן נון.

 המפרשים פרשו, שעשה כן, כאילו להציל את יהושוע מעצת המרגלים .

והדבר לכאורה תמוהה.

 משה ער לבעית יסוד נוראית והמענה שהוא מבקש להשיג הינו אישית אך ליהושוע בלבד . והרי כמו בדיעבד המימד האישי של יהושוע בלבד, מימלא כלל לא הועיל .

 אלא ,על כורחך אתה אומר, כי שינוי שמו של יהושוע, לא היה אישי ביחס איליו , אלא כצעד הפגנתי כנגד כל יתר המרגלים  ודווקא כתשובה ישירה לבעיה שמשה זיהה אצלם.

  שהרי הם כבר אז בפרהסיה בטאו את דעתם הגלומה גם בשמם  דעה כביכול רציונאלית  של קודם לכל, בחינת ההוויה המציאותית באופן ראלי נטול כל משמעות דתית אלוקית .

 אם כן המרגלים יצאו למשימתם כביכול עם ראש גדול ביקשו קודם לכל להיות ריאליים. לצלם ולפענח לכאורה את המציאות בלי התיחסות להיבטים מיסתיים דתיים  הלכו לבחון בראיה אנושית בלבד את כוחם של תושבי כנען אל מול יכולתם של עם ישראל, כאילו בשלב ראשון ה' לא קיים בתמונה כאשר במפורש משה הזכיר להם כי הוא "נותן לנו את הארץ"

 כנגד מגמה נלוזה ומסוכנת , זו ביקש משה ליצור אכט הפגנתי שיחרט גם בזכרונם לא לשכוח לפחות בסוף, בשורה התחתונה, להוסיף את המרכיב המרכזי את ה' והבטחתו לכל התמונה

 וכיצד עשה זאת משה בכך שהפך את השם הושע שהוא ישועה ניטראלית אנושית כביכול, לישועת ה'.

 בכך שהוסיף י' של שם הוויה בתחילת השם  .

 כאילו להזכיר להם, לאחר הניתוח וההתרשמות האנושית הריאלי ,זכרו בסופו של דבר, לא יחסי הכוחות הן שיכריעו אלא תשועת ה' המובטחת .

 ואכן מכח האמור, שב משה ועשה שוב שימוש באותה הי' בכך שכשביקש משה להצילם מחמת חרון אף ה'.

 קרא : "ועתה יגדל נא כח ה'..." במילה יגדל הי' הפכה רבתי . שוב להראות הזיקה כאמור לכתחילה ובדיעבד.

 ולבסוף מן הראוי גם להתיחס לחלק הנוסף בשמו של יהושוע : "בן נון".

 בפרשה קודמת בעלותך מצאנו פסוק משמעותי איסטרטגי שנדחס בין שני נונים הפוכים . תוכנו בעיקר היה צופה פני עתיד בכיבוש והתנחלות בארץ. משימה זו הרי הוטלה על יהושע ולכן גם באה לידי ביטוי בכינוי : "בן נון" כלומר כל ספר יהושוע שבהמשך נדחס באותם שני הנונים ההפוכים

 לכן גם חז"ל רמזו על כך כי בינהם: בין הנונים ההפוכים, מובלע ספר נפרד נוסף והפיכת הנונים באה גם לרמז על הטרגדיה של המרגלים