אומרים שבשבת זוכה האדם השובת בקדושה ל"נשמה היתרה".
מה היא אם כן אותה הנשמה היתרה.
 בקליפת אגוז :
 הקב"ה קדוש וביקש לו עם קדוש
ובחר לו זמן של קדושה.
כמי המייחד בעבורינו יום של התוועדות ואיחוד.
 התיחדות.
 לשוב ולחבר מקור כל הנשמות העליון
 עם ניצוצות הנשמה הפזורים עלי אדמות.
 והנה לא בכדי גם נאמר על הקב"ה :
 "שבת וינפש".
 וכי יש לו לקב"ה נפש שצריך הוא לנפוש.
 אלא שהוא הקב"ה גם הוא מייחל ליום השבת
 לצמצם עצמו לשוב ולשכון הנפש כל אדם השובת בקדושה
 ואזי הקב"ה מביא עימו נדוניה את כל אותם חלקי הנשמה
 שנותרו בגנזי המרומים.
נותרו מעל צמודים לכיסא הכבוד.
 הנה כי כן, אדם זוכה ביום השבת לנשמה היתרה.
 כלומר לכל אותם חלקים חסרים שנשארים במרומים עת הוא נולד.
 והנה רק בכל הנשמה השלמה מתקיים
 "הללויה"