1. "הבה לי" בטל ה"א" האנוכית שבמילה אהבה

כנראה שבמרי קשייה של רחל היא ניסתה לחפש כל דרך להגיע לבנים והגתה כל מיני רעיונות ואזיי בשלב מסויים אמרה לעצמה :
אחותי שאינה נאהבת על ידו מביאה ממנו בנים.
כי מסתמא לשם כךהם ולמטרה זו הם מתייחדים.
ואני שכל כולו אוהבני עד מאד, ההתייחדות כנראה כולה מתוך מניע של אהבה אנוכית .
לפיכך פנתה אליו ואמרה לו :
"הבה לי..."
בטל את ה"א" האנוכית במילה אהבה.
שאז אהייה כמו אחותי ואזיי תביא גם לי בנים.
כלומר תכוון באמת בהתייחדותך רק לשם בנים מרחל ולא לשום מטרה אנוכית אחרת.
והוא יעקב כעס עליה לאמור :
חדלי מכל מיני סברות שכאלה. שהרי מאמינים אנו שהכל מאתו ועל פי חשבונו הוא ואני אינני יכול להיות תחתיו לעשות מעשה כזה או אחר מכוח עצמי ולהביא לך בנים.
אל תדמי שביטול האנוכי שבאהבה, יכול להוות מעשה תחת מעשה האלוהים הנדרש לעניין זה.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

1. "הבה לי" בטל ה"א" האנוכית שבמילה אהבה

כנראה שבמרי קשייה של רחל היא ניסתה לחפש כל דרך להגיע לבנים והגתה כל מיני רעיונות ואזיי בשלב מסויים אמרה לעצמה :
אחותי שאינה נאהבת על ידו מביאה ממנו בנים.
כי מסתמא לשם כךהם ולמטרה זו הם מתייחדים.
ואני שכל כולו אוהבני עד מאד, ההתייחדות כנראה כולה מתוך מניע של אהבה אנוכית .
לפיכך פנתה אליו ואמרה לו :
"הבה לי..."
בטל את ה"א" האנוכית במילה אהבה.
שאז אהייה כמו אחותי ואזיי תביא גם לי בנים.
כלומר תכוון באמת בהתייחדותך רק לשם בנים מרחל ולא לשום מטרה אנוכית אחרת.
והוא יעקב כעס עליה לאמור :
חדלי מכל מיני סברות שכאלה. שהרי מאמינים אנו שהכל מאתו ועל פי חשבונו הוא ואני אינני יכול להיות תחתיו לעשות מעשה כזה או אחר מכוח עצמי ולהביא לך בנים.
אל תדמי שביטול האנוכי שבאהבה, יכול להוות מעשה תחת מעשה האלוהים הנדרש לעניין זה.
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה.
והאומר דבר בשם אומרו מביא גאולה לעולם

2. מדרש נחמד הגיב מי שהגיב אך איפה ה"בשר"

אז הנה ההמשך של עוד ואולי בחזקת "גידים"
רחל לא הייתה הראשונה שהשתמשה במילה "הבה" ואף יותר מזה ה"הבה" שלה היא למעשה כעין "קונטרה" לה"הבה" הקודמת של יעקב.
כשהוא יעקב אמר ללבן ביחס לרחל :
"הבה את אשתי... ואבואה אליה"
לכאורה מגרונו נשמע משהו כמו
רחל לאהבה ולאה ללידה.
אם כך על אותו המשקל בדיוק ובאותה המילה:
"הבה" החזירה לו רחל.
אלא הפעם בתוספת השייכות "לי" .
"הבה לי" [מן נזיפה סמויה זנח לרגע את הנתינה לך] לאמור כעולה מהתגובה הראשונה תפסיק להתייחס אלי כאל אישה הנחשקת ל"ביאה".
תחשוב גם עלי ועל צרכיי שלי.
שכל מעיינה של רחל היה אך בילדים.
[ערים אנו לכך כי בחידוד זה יעקב יוצא לא הכי זך אך אין זו הנקודה היחידה שיעקב כיעקב עדיין רחוק מכינויו הייעודי והמשוכלל : "ישראל"