לא באה ברכת המזון לעולם
אלא שנלמד לעצמינו קל וחומר
 מה אנו מצווים להודות ולברך למי שהוא כל יכול
 רחוק ונעלם ממנו
 ואשר למעשה כלל אינו נצרך
לאותה הברכה
 כך אנו צריכים ומקל וחומר כאמור
להקדים , להודות ולברך לאותו בשר ודם
 הקרוב לנו מאד ואשר :
 טרח הכין ערך והגיש לנו את הארוחה או המזון
 שהוא הוא דווקא כן נצרך ומאד
 לאותה התודה ולאותה הברכה
 ושכך גם באה עוד ברכה לעולם