. אם היהדות הייתה מעבדת נכון את מגילת אסתר
כי אז הייתה נמנעת השואה.
המסר המרכזי של מגילת אסתר והוא כשמה של המגילה ובהפוך על הפוך של ונהפוכו שמרדכי הוא בכלל אנטי גיבור. הוא גיבור וירטואלי מדומה שהניח לעיקר ועל ברכי ניסים עלה לגדולה שהיא בנסיבות הענין אנטי גדולה ואנו הולכנו את עצמינו - שולל ואנו הנחנו לעיקר וניתפשנו לטפל או למשני
החל בזה שהוא ביקש להתערות בסביבה הגלותית . ועוד הוסיף וביקש להצניע את היותו יהודי.
לפיכך במודה של התבוללות "הדסה" הפכה גם לאסתר.
והוא מור-דחי [מלשון עטרת אחים] הפך למרדכי.
והוא ממשיך לאחוז בסמלים פולחניים תיאטראליים: לא להשתחוות להמן בשער המלך. כששער של מלך מלכי המלכים גוו שלו אליו מופנה.
במקום לחזור לשער מלכי המלכים [ירושלים] ולהשתחוות שם.
ואחר כך, כשנודע דבר האסון במקום להבין את הרמז :
כי ארץ ישראל קוראת לו לסחוף סוף סוף את כולם ולהמלט מכליון רוחני באמצעות איום מתוכנן של כיליון פיזי.
והוא לא עושה כן.
ולאחר נס הגאולהוהפורקן, הוא שוב שוכח את ארץ ישראל והוא מבכר למצות עד תום את הסיטואציה הגלותית, לפאר את ספר דברי הימים שלמלכי פרס ומדי
שם במגילה איום הכליון מכונה "רעה" בפי אסתר.
והרעה ההיא הייתה צריכה להיות רמזור אדום לכל הדורות מפני "הרעה של אחרית הימים".
שכשהכורת עולה להשמיד הכל. כולם צריכים לברוח רק למקום אחד - לארץ ישראל.
אם כך היינו לומדים זאת ומפנימים את זה המסר העיקרי של חג פורים .
כי אז השואה קרוב לוודאי הייתה נמנעת
ועתה להמחשת הענין : "כיפורים כפורים"
יום כיפור הוא יום הגורל והוא יום גורל שנתי לעומת יום הגורל הנצחי שהוא פורים .יום כיפורים הוא יום הגורל ליהודים לעומת זאת יום פורים הוא יום הגורל לכל בני האדם. הוא למעשה בסיס וגרעין ליום חג קוסמופוליטי המגלם ככמוסה את כל מועדי ישראל ביום אחד
כחג אחד של כלל האנושות
לכן גם הוא אשר ישרוד מכל המועדים ולכן גם החג נקרא ברבים "פורים" על אף שהמקור הוא "פור" אחד לגבי עם ישראל בלבד.
ענין זה הומחש גם בהקבלה למלחמת ששת הימים לעומת מלחמת יום הכיפרים באופריה המשיחית שסחפה אותנו הובילה לחומר הדין של יום כיפור יום גורלו של עם ישראל לעומת פורים כאמור יום גורל כל האנושות לעתיד לבא.
הנה כי כן מחזור השנה נפתח בחג החירות של עם ישראל ומסתיים בחג החירות של כלל האנושות.
ברמז לגאולה השלמה בחג פורים חג כל הגורלות של כל בני האדם. כאמור חג החירות לכלל האנושות
מעט תימוכין לכל הנאמר:
הרי הכל מאיתו יתברך מראשית ועד אחרית
שהוא גם שבחר [מן] ומינה את המן לשליחות שהטיל עליו.
ולפיכך ביקשה המגילה לרמוז בשמו של המן את משלחו : את הקב"ה.
שהקב"ה הוא אשר מן ודג אותו לשליחות זו של "רמזור" היסטורי.
ואכן שליחותו הייתה קודם לגלות ערוות הגלות והפזורה ולהתריע עליה -" עם מפורד ומפוזר בכל הארצות"- לרמז על התיקון המתבקש כעולה מהנאמר לעיל1.
ואכן גם בביטוי הנלווה "צורר היהודים", נרמזה גם הכפולה החיובית השליחות "צורר" מי שאמור להופכם לצרור אחד ולרמז להם גם את הכיוון ואת הפיתרון.
ועתה לרמז של אסתר שהיא הדסה
"לך כנוס את כל היהודים" .
אין לך כינוס של יהודים אלא בארץ ישראל .
"כנוס" ואפילו תאלץ ל"נוס", לשם כך
ואכן המגילה מרמזת לבסוף שהייתה אופוזיציה קטנה למרדכי ברוח אלה הדברים, שהיה רצוי רק לרוב אחיו ולא לכולם.
בקשר לשם מרדכי
שלא התעלה בשמו לשמש "עטרת אחים" השוה "למור -דאחי" אלא נותר "מור דכי" עטרת נסיבתית של "כי"...
ואל יהיו הדברים הבאים קלים בעיניכם:
כשם שמצאנו גם בשמו של המן את החיוב הניסתר שבמגילת אסתר. כך יש גם שלילה ניסתרת בשמו של מורדכי :
והיא ששמו מורכב משניים :"מורד כי" .
שמרדכי מרד בארץ ישראל כאמור :"כי....."
עתה ברור גם מדוע צריך בפורים להשתכר כדי לא להבדיל בין השמות הנ"ל
פורים שמח לכל בית ישראל לכלל האדם
