צוהר לי"ג מידות לימים נוראים

י"ג מידות ניתנו כעיסקת" חבילה עם לוחות שניים
משה מבקש למקסם את החוויה והידע האלוקיים שרכש
וגם להגיע לנוסחת אופטימום ביחס שבין הקב"ה לעמו
והוא פונה אל הקב"ה
ועתה אם נא מצאתי חן בעינך הודיעני את דרכיך ואדעך למען אמצא חן בעינך
לפני כן מניח משה את הצד האחר לאמור :
ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם מצאת חן בעיני
ובהמשך שב ומאשר הקב"ה את הדברים אם כי בווריציה קצת שונה לאמור :
"כי מצאת חן בעיניי ואדעך בשם"
אם כן ההשוואה הפשוטה מורה
כי משה מבקש כעין איזון ידיעת כל מהותו של הקב"ה כגלום בשמו
על מנת למצוא חן בעיניו תמיד הוא ועם ישראל
הקב"ה נעתר לו אך חלקית
לאמור וקראתי בשם ה´ לפניך
קריאה סלקטיבית כפי שניווכח בהמשך
ועתה לסיטואציה עצמה
וירד ה´ בענן ויתיצב עימו שם
ויקרא בשם ה´
ה´ קרא לפניו כפי שהבטיחו בשם ה´
אלא שזו קריאה שאין בה את כל המהות הכוללת
זו קריאה שמכילה אך מרכיבים שבדיעבד
זה איננו גילוי מלא של "ידיעה" במהות שם ה´
כפי שמשה ציפה לכתחילה
הנעלם הוא בבחינת "ופני לא יראו"
והגילוי הוא בבחינת וראית את אחוריי
לכן גם משה כשכבר ה´ עובר על פניו רק אז הוא קורא בשם ה´
וקורא אותו לא בכדי פעמיים
פעם אחד בחזקת ללא כל תוכן רק בשם בלבד המשקף כאמור את
ו"פניי לא יראו"
ופעם אחת עם תוכן המשקף
וראית את אחוריי
לכן לעניות דעתי אם יש ממש בדבריי שלעיל
כי אז במילים :"ויקרא בשם ה´
אין לעשות לכאורה הפסקה
וכן לעשות הפסקה בהמשך
בין שני השמות של הקב"ה
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת,
אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה