סודה של עגלה ערופה :
אין יותר חמור משפיכות דמים ,
שלפיכך גם ניתנו שני לוחות שווים ובמספר דברות שווה ומקביל
להשוות : אנכי ה'" ל"לא תרצח"
והנה מרצח קין למדנו
כי שפיכות דמים מחוללת נוראות בה באדמה.
האדמה פוערת פיה בזעקת שבר מסוף העולם ועד סופו
ולא עוד שנוצרת בה כעין צלקת
מן כברת ארץ מתה שלא נעבדת ונזרעת יותר עד אם ממוצה הדין עם הרוצח
ועוד למדנו מקין
כי כביכול סמלית כל פיסת ארץ דוחה את הרוצח
וממאנת לקבל את דריכת רגליו
והוא הופך נע ונד בארץ
ואותה כברת ארץ מצולקת שאיננה נעבדת ונזרעת
נצמדת אליו אל הרוצח והופכת את האדמה למקוללת בעדו
בבחינת וארורה האדמה בעבורך
והנה בפרשת עגלה ערופה
דומה שכל היסודות הנ"ל מתחברים
אין התורה מוכנה לסבול מצב שבו אירע רצח ואין מיצוי הדין
לפיכך לקחה כמשל מקרה מובהק בו אירע רצח ואין תביעות אצבע כל שהןן
ויצרה מנגנון שבא להעביר מסר ברור
כי בכל מקרה תוטל אחריות ולו גם רעיונית וטקסית
וכי בכל מקרה לעולם לא יסגר תיק רצח
וכך על בסיס קרבה גאורפית בלבד
הטילה אחריות על זקני העיר הקרובה לרצח והכתיבה טקסיות של מהות
ראשית הצהרה מחייבת של זקני העיר שידם לא שפכו הדם
גם ברמה של אחריות זו או אחרת
וכי אין גם בידם שביב של מידע לפיענוח הרצח
ובכך לא די
אותה חלקת אדמה שעליה נערפת העגלה,
הופכת כאמור לצלקת מתה שלא תעבד ולא תזרע
מן כתם ותמרור מול עיני כל ולעולם
עד שהרוצח לא ימצא וימוצב עימו הדין
חלקת אדמה באותה העיר יוצאת למעשה ממחזור החיים
וכאילו לסמל השלכותיה של אופרציה שלילית זו
נערפת אותה העגלה אשר פוטנציאלית אמורה היתה
לשמש כפרה [דו משמעי גם מלשון לכפר]
שבה חורשים ומעבדים את אותה האדמה
אומרת להם כביכול התורה :
ערפתם מלשון פרעון כאמור
מובטח לכם שהעגלה הזו תמשיך ל"גדול" לפרה חורשת
אם בעתיד תעשו הכל למצוא את הרוצח
ולמצות עימו הדין
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת,
אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
...
אין יותר חמור משפיכות דמים ,
שלפיכך גם ניתנו שני לוחות שווים ובמספר דברות שווה ומקביל
להשוות : אנכי ה'" ל"לא תרצח"
והנה מרצח קין למדנו
כי שפיכות דמים מחוללת נוראות בה באדמה.
האדמה פוערת פיה בזעקת שבר מסוף העולם ועד סופו
ולא עוד שנוצרת בה כעין צלקת
מן כברת ארץ מתה שלא נעבדת ונזרעת יותר עד אם ממוצה הדין עם הרוצח
ועוד למדנו מקין
כי כביכול סמלית כל פיסת ארץ דוחה את הרוצח
וממאנת לקבל את דריכת רגליו
והוא הופך נע ונד בארץ
ואותה כברת ארץ מצולקת שאיננה נעבדת ונזרעת
נצמדת אליו אל הרוצח והופכת את האדמה למקוללת בעדו
בבחינת וארורה האדמה בעבורך
והנה בפרשת עגלה ערופה
דומה שכל היסודות הנ"ל מתחברים
אין התורה מוכנה לסבול מצב שבו אירע רצח ואין מיצוי הדין
לפיכך לקחה כמשל מקרה מובהק בו אירע רצח ואין תביעות אצבע כל שהןן
ויצרה מנגנון שבא להעביר מסר ברור
כי בכל מקרה תוטל אחריות ולו גם רעיונית וטקסית
וכי בכל מקרה לעולם לא יסגר תיק רצח
וכך על בסיס קרבה גאורפית בלבד
הטילה אחריות על זקני העיר הקרובה לרצח והכתיבה טקסיות של מהות
ראשית הצהרה מחייבת של זקני העיר שידם לא שפכו הדם
גם ברמה של אחריות זו או אחרת
וכי אין גם בידם שביב של מידע לפיענוח הרצח
ובכך לא די
אותה חלקת אדמה שעליה נערפת העגלה,
הופכת כאמור לצלקת מתה שלא תעבד ולא תזרע
מן כתם ותמרור מול עיני כל ולעולם
עד שהרוצח לא ימצא וימוצב עימו הדין
חלקת אדמה באותה העיר יוצאת למעשה ממחזור החיים
וכאילו לסמל השלכותיה של אופרציה שלילית זו
נערפת אותה העגלה אשר פוטנציאלית אמורה היתה
לשמש כפרה [דו משמעי גם מלשון לכפר]
שבה חורשים ומעבדים את אותה האדמה
אומרת להם כביכול התורה :
ערפתם מלשון פרעון כאמור
מובטח לכם שהעגלה הזו תמשיך ל"גדול" לפרה חורשת
אם בעתיד תעשו הכל למצוא את הרוצח
ולמצות עימו הדין
והיה אם יש קורא לדברים והיה בהם שביב של קורת רוח ו/או יישוב הדעת,
אנא חמישה לצדקה כי ממנה תוצאות חיים של גאולה
...
תגובות