נקודת המוצא המדרשית הינה כי משנסלח לאהרון על מעורבותו בחטא העגל ראוי היה לשמש כהן גדול האחראי על הקורבנות .
אנו נבקש לטעון ל....
נקודת מבט הפוכה המסבירה את הטרגדיה שלנדב ואביהוא -
והלא כל הקורבנות לא באו לעולם אלא בעקבותחטא העגל וכמענה לו.
שהרי התברר כי עם ישראל עדיין רחוק מלהיותמוכשר מלהסתפק באמונה באלוקות מופשטת והוא נזקק ל``קביים`` של פולחן פיזי
והנה אותו הכהן שמעד בהובלת אותו תהליךפולחני שלילי נקרא עתה לתקן גם את עצמו בתהליך נמשך של פולחן לגיטימי לשם שמיים.
אם כן יש בפנינו תהליך ארוך של תיקון כשעליועדיין מרחפת כל אותה ה``קפידה`` של עשיית העגל.
רעיון זה גם מגולם יפה במינוח המיוחד שבונקטה התורה באותו התהליך של הכשרת והסמכת הכהנים שתהליך זה גם הוא נקרא ``קורבן``[ואתה הקרב אילך...]
והנה במקום להשמידו הוא כאילו נדרש לתהליךארוך של כהונה הנחשב לו ``קורבן`` חלף של ``קורבן עצמו``
ומשום שמדובר בתיקון תלוי תהליך מוצאיםאנו את שני הדברים הבאים :
א. כל טעות וסטיה של אהרון או בניו נעניתבמלוא החומרה של הפסק הדין הראשוני המותלה של : ``להשמיד`` -ראה מקרה נדב ואביהוא.
ו ב. אהרון הבין כי תיקון פיזי בכהונה שלפולחן לא די כי זה נשאר ברמה של כעין ``תיקו``
הוא חש כי הוא צריך גם תיקון רוחני משליםבבחינת נשמה לאותו הגוף של התיקון הפולחני :
להשכין תדיר שלום בין הבריות
