א.
יעקב נזהר בדבריו הוא מקדים לדבריו את ההתיחסותהאידאולוגית את אותו היעוד הגלובלי מהעובדה שזכה דווקא הוא בברכת אברהם שלגביו נאמר:``ונברכו בך כל גויי הארץ``.
לאמור : ``קח נא את ברכתי אשר הובאת לך``והוא לא בכדי מסיים : יש לי כל`` ולא בתוספת ``הא`` - ``הכל``.
וכל כך להדגיש כי מה שיש לי - לעצמי בלבדהוא ``כל`` כל השאר בחזקת ``הכל`` שייך לכל האנושות ואשר על כן הוא ההפך ממילה :``כל``. לאמור: בסיכול אותיות : ``לך``.
ב.
צדיקים ממונם חביב עליהם יותר מגופם. כיהוא היעד הפוטנציאלי הזמין לגבי ``גופם של אחרים``. הם אשר יודעים כפי הנרמז לעיל כיכל ממון הוא פקדון גם לתועלת האחרים - הזולת.
לכן אבא חלקיה אביהם של הרבה אנשים ושרוצהגם לחלק לכולם, יעדיף לשמור מכל משמר את גלימתו ושלא יצטרך לקנות גלימה שוב ושוב. משוםשאז הכסף ילך על עצמו ולא על אחרים.
כך גם צדיקים מכבדים ומתקרבים לעשירים מאותההסיבה שהם יודעים יותר מכל כי הכסף ניתן להם כפקדון והם שרויים בניסיון קשה. וראוישהם ילוו אותם על מנת שיעמדו בניסיון הקשה להשקיע הכסף בצדקה וגם לתועלת הזולת.
הקב``ה ברא את העולם בהעלם גם של נוכחותומשום שחוקיות היסוד שביקש להטיל על האדם היא ``אדם לאדם כאלוהים ולהפך``.
במילים אחרות . אין כל משמעות וצורך שלמתת לאלוקים אלא באמצעות הצינור של ``צלמו`` - האדם האחר הזולת.
לכן מצוות הצדקה איננה עוד מוסד ערכי הנספחלדבר מה אחר אלא מאושיות היסוד של הבריאה.הבא.
