הסיירת הירוקה – אסון כבד, לכל המדינה! הם באים מיש מאין; כפטרייה שוטה, מנבכי – האדמה, "צומחים". כתם ירוק, שרכבם יוצר בלב שממה חַרֶבֶת, עושה חושך, בעיני – התושבים. הסיירת – "האדומה", מאש – בושת, זורעת דגני – שנאה ופירוד, בין העמים. שַמני – כרס, הנוסעים בטנדר, עוד רגע ויתפח גופם, מקנאת – אחרים. הם רומסים ברגליהם, עם שלם; עושים על גב – סבלו, את הרווח; אין רגש בליבם, כאבן אטום. הסיירת הירוקה – שמחרפה, ישחרו פנייך! שתעזבי את כולנו, בשקט גמור!