ואולי ארבעת הימים הם מתווה הזמן לארציות בהתגלמותה, במובן זה שכל יום נועד להיות יום יחודי שבו צריך להשקיע באותה האוכלוסיה המסומלת על ידי אחד מארבעת המינים.
שהרי ביום הכיפור אנו מתעלים אישית כמלאכים ולא ניתן אך בפוזיציה התעלותית רוחנית שכזו, להגיע לכלל אחדות קולקטיבית ארצית הנדרשת לאותו חג ה´ המסמל שמחה של הכל בכל מכל.
רק חג הסוכות נקרא במיוחד "חג ה´" שבו כל ברואיו של הקב"ה, מתאחדים סביב המכנה המשותף הנמוך - הסוכה [במחיקה לפחות סמלית של הפערים] מלוכדים כארבעת המינים והעיקר כשכל האסיף שנאסף, על ידי מי שיש להם, זמין לכולם.
רק בערבות הדדית שכזו אפשר להגיע לכלל אותה השמחה.
ורק כך אפשר לעשות "חג לה'