"הברית נכרתת עם כולם - "היום"
מקרא:
"אתם נצבים היום כולכם לפני ה´ אלוהיכם ראשיכם שבטיכם זקניכם ןשטריכם כל איש ישראל
אמר להם משה : יכול ואתם קרויים "ניצבים", כשכל אחד שרוי בסדר יום אחר משלו, אלא כולכם עומדים כדבוקה אחת ומקבלים זה את זה, יהא אשר יהא כל אחד -כ "היום" הזה.
שאין מתקיימת אחדות בכלל : "כולכם" "וכל איש ישראל", אלא אם כולם מקבלים זה את זה כפי שהוא היום.
לפיכך גם אולי הדיר את "שופטיכם" מכלל הפירוט שלאחר "כל איש ישראל
כתוב "מאד" בלי"וו" ששווה "אדם"
מקרא:
"כי המצווה הזאת אשר אנכי מצוך היום לא נפלאת היא ממך ולא רחוקההיא....כי קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך לעשותו"
בניגוד לכותרת, במקרא כתוב "מאד".
ולכן לימדה תורה לקח עצום. מתי נשכיל לחוש ש"הדבר קרוב אליך", באמצעות:"מאד" באמצעות האדם שמימולני, שאם נתייחס אליו כ"צלם" נגיע גם לאלוהים.
"ומל ה´..." שזה חלק התשובה שבארץ ישראל שתהיה סיעתא דשמיא בכך,שהקב"ה ישנה גם החרדים [האבות] וגם הדורות המורדים [החילונים] והכל למען "חייך", שמצווה אתה לשמר האחדות בכל מחיר עד אם ממרום, ימולו כאמור את ליבנו כולנו.
אין תשובה שלימה בחו"ל
:
תהליך התשובה הוא תהליך מורכב וארוך הוא כעין "פינפונג" בין האדם השב לבורא המשיב [ גם פיזית אליו
ולכן אין לעולם תשובה שלימה בחו"ל. והבדל זה´ בא בצורה מובהקת במקרא.
המקרא מבדיל בין :"ושבת עד ה´ אלוהיך" לבין : "כי תשוב אל ה´אלוהיך" דגש על ההבדל בין "עד" לבין "אל"....
מתוך כך גם ברור´ כי זכות הבחירה בארץ ישראל שונה מזו של חו"ל. בארץ יש מרכיבי תמיכה ועידוד נוספים
ההבדל בין "עד", שזה מקסימום ההשגה שתשובה בחו"ל יכולה להניב.
לבין "אל" שזו מעלתה הנשגבה של התשובה בארץ הוא .
שתשובת חו"ל,מקדמת את האדם השב לבוראו לקרבה מוגבלת לה´, שאין בה ה"דבקות" של ממש .
לעומת זאת, התשובה בארץ, שעליה גם נאמר "כי אתה תשוב", היא"אל" ה´ אלוהיך בקרבה אופטימלית של הדבקות בה´ ממש, כפי שנאמר גם בהמשך.
ולא עוד שרק בתשובת ארץ ישראל, יש את היחס המיוחד של" ומל ה´ את לבבך...לאהבה את ה´" .
וזה לכאורה די ברור. כדי להכין את אותו הקשר המיוחד עם ה´[הדבקות] שמצריך גם אהבה.
על יהושוע נאמר "אתה תבוא את העם הזה..." [ולא תביא] לרמז לאדמורים שבכל דור שהם עצמם מצווים לבוא ראשונה בחוד החנית, כדי למשוך כך את כולם לארץ.....
