. אם ה´ לא יבנה בית שוא עמלו בוניו בו - זה בית שלישי ואחרון
שאם השעה כשרה מלפניו שהוא אפילו מורידו בנוי משמים.
לכן בגאולה זו הניחו לאחינו מסביב במגרש של הפוליטיקה ואל תתלו בם דבר ביחס להמשך זיקתינו לארץ ישראל. הם "כלים" על לוח השחמט של ההשגחה.
 תתמקדו בקב"ה.שכל פעם שמברכים ומזכירים שמו תכוונו גאולה.
שאפילו תשובתם של ישראל מתחילה ומסתימת ממנו יתברך.
שנאמר קודם ל "נשובה" "השיבני ה´ אילך" שצעד ראשון ממנו יתברך.
אם כך מתי יודע אדם שהוא אכן מתאבל בשלימות על ירושלים כשהצער שלו מגיע עד סופו באותה נקודת השקה של השמחה העילאית והוא בעיני רוחו רואה ממש את שמחתה של ירושלים
 
. ניסיון לעשות "חסד ואמת" עם המקרא.
ראשית, ראוי תמיד לצטט פסוק בשלמותו או לפחות חלק פסוק שלם לאמור במקרה זה :
"  כי נדחה קראו לך, ציון היא, אין דורש לה".
 ושנית המקור הוא בירמיה ל´ 17.
ולגופם של דברים חשוב שבצד הדרש שהופק מחלק פסוק זה, תעמוד גם האופציה של הפשט המאיר שהיא במקרה זה:
המילה "ציון" אינה מכוונת לארץ, אלא לבטא מצב של ציה ושממה.
והיא למעשה מקבילה ל"נידחה"
ראו לענין זה גם ההקשר לפני ואחרי הדברים.
מה עוד שהמילה "היא" בפרשנות של הדרש לכאורה מיותרת
 
 
. הפשט המאיר 
על הפתיח לפרש מסעי שפעם נכתב  "מוצאיהם למסעיהם" ואחר כך נכתב הפוך "מסעיהם למוצאיהם". נכתבו תיתלי תילם של פרשנויות ולדעתינו אין טוב מהפשט שהוא מאיר:
לפי שהיציאה למסע היתה על פי ה´.
אבל בפועל התנהגותם של בני ישראל בכל מסע ומסע היא
שהכתיבה לבסוף את טיבה ותוצאותיה
של כל יציאה ויצאה. 
לפיכך בתחילה נרשם על פי ה´ "מוצאיהם למסעיהם אבל לבסוף עצם כתיבתם של הדברים להדגיש את הערך  המוסף של מסעיהם כאמור ששינו את מוצאיהם
 
 הארץ אשר תפול לכם לנחלה"  
כן יש ארץ "שנופלת"
ארץ ישראל .
שכאילו נופלת עלינו בפתע פתאם מהשמים
כמו בנס מלחמת ששת הימים.
שזכניו גם לירושלים
גם ליהודה ושומרון
גם לגולן וגם למדבר סיני.
אף אחר לא שיער ואף לא פילל.
ועתה צא ולמד מה היא היפוכה של :
"ארץ נופלת" ?
 
. לימים כשיבא שוב אליהו והפעם ליישר את כל ההדורים 
 על המחלוקת מי קודם למה
 
כי אז יאמר לאלה וגם לאלה
אתם טועים ותועים.
שאכן ישראל קודמין לתורה
ואולם קודמין להם לישראל
בני האדם
 
. נאום החדל....
כל מי שליבו מכוייל להבין ולפענח את רזיה של זו הגאולה, יודע כי יש שלושה "מגרשים" : "עם ישראל " "תורת ישראל" ו "ארץ ישראל".
והחלוקה ברורה ביותר - כשמש בצהרים.
המגרש האופרטיבי היחידי המסור לנו הוא : "עם ישראל" וזה חייב להיות עדיפותינו העליונה. שהרי חורבן אלפיים בא לנו מקילקול זה והתחלת הגאולה חייבת להיות בתיקון מושלם זה.
חצי מגרש התורה בלבד מסור לנו היתר כולל כל המגרש של ארץ ישראל מסור לקב"ה והטעם פשוט ביותר הנחלתה השלימה של התורה הינה נחלת משיח
אין מצופה מאתנו האופטימום וכך גם ארץ ישראל
 
. בהמשך לתגובה 3 אם כבר החלוקה על פי הנביא יחזקאל...
למשהו יש פרשנות לאחד מעקרונות אותה החלוקה לאמור:
" וחלקתם את הארץ הזאת לכם לשבטי ישראל. והיה תפלו אותה בנחלה לכם ולגרים הגרים בתוככם אשר הולידו בנים בתוככם והיו לכם כאזרח בבני ישראל אתכם יפלו בנחלה בתוך שבטי ישרל והיה בשבט אשר גר הגר אתו שם תתנו נחלתו נאם ה´ אלוהים". [יחזקאל מז´ כא-כג.]
-------------------------- דגש על נאם ה´ אלוהים 
 
 
. "גורל = ורגל = לגור 
 
 חלוקת הארץ בגורל
בגדול כנראה, אכן כולם ידעו פחות או יותר את המקום השבטי שלהם בארץ ישראל והגורל נחוץ היה יותר לקבע את קווי הגבולות על מנת למנוע ככל האפשר מחלוקות.
אבל, האם זה מקרי בהקשר זה שאותיות "גורל" =ורגל" = "לגור". ?
שבאמת, אין לך יהודי שאין לו מקום המיוחד לו בארץ ישראל.
שרק שם הוא מהווה כעין נתיך חיבור בין שמים וארץ ורק שם מאירה נשמתו.
לפיכך ניצטוינו ללכת בה לאורכה ורוחבה - ב"רגל".
עד שה"גורל" יפול לנו או יתגשם בנו
בבחינת ל"גור"
לגור בארץ
 
. מדרש שמות : הר וצילו... [הר סיני וחטא העגל   שלמרגלותיו] 
 תגובה להשמצות והכפשות של חוזה המדינה 
אחיי האהובים
אין שליח מאת ה´
שהוא ילוד אישה
שהוא גם "הר",
שאין גם "צילו עימו
וכך גם "הר-צל
היה בו גם מגבהות הר סיני
וגם מצילו של אותו ההר.
ומי שהאמת האלוקית תוססת בליבו
יודע גם יודע שחלילה לא התבטל
הר סיני מפני צילו שלמרגלותיו -
חטא העגל
על כן ראויים כולנו
לאחוז אך במידת הענווה
ולהרבות באהבה
שבאהבת חינם
המתעלמת מהצללים
יבנה "ההר"