אתה צובע שיערך
להסתרת השנים
שלא יחזרו. יפות
היו. טיול סביב
אגם, בשר צלוי,
ציפור שיר. זכרון
הגוף אבק לבן
אבק לבן
אתה צובע שיערך
להסתרת השנים
שלא יחזרו. יפות
היו. טיול סביב
אגם, בשר צלוי,
ציפור שיר. זכרון
הגוף אבק לבן
אתה צובע שיערך
להסתרת השנים
שלא יחזרו. יפות
היו. טיול סביב
אגם, בשר צלוי,
ציפור שיר. זכרון
הגוף אבק לבן
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מה פתאום היצירה הזו פורסמה שוב? נראה לי שיש כאן בלבול? [ליצירה]
- [ליצירה] לא הבנתי את הקטע עם המזוכיזם... בכל אופן, תודה. [ליצירה]
- [ליצירה] אשה שבעלה הרים עליה יד והתחרט על זה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא מסתדר- "בטווח נגיעה" ו "באופק". [ליצירה]
- [ליצירה] השירים, ישנים? או נכתבים בפעם אחת? כי אז - אולי- אם יש חדשים- בסגנון חדש או ערוכים אחרת, ביטויים, תיאורים וכדו'. [ליצירה]
- [ליצירה] והרי המיותר: בית שני: "הוא ניסה לחזור אל הקן." כהקבלה ל"שיסיע אותו לעבוד בבית האבות"? לא כל כך עובר. אבל נסיון יפה. "ולא הצליח לעוף." -זה מובן מהשורה לפני כן. לכן מיותר. בית ראשון: הוסף "הא" ב"שיסיע אותו לעבוד( )". שורה אחרונה מיותרת. המלוכסנות אומרות הכל. ואולי כך יראה: הוא עמד בתחנה כמדי בוקר מחכה לאוטובוס שיסיע אותו לעבודה בבית האבות. "היום שבת", אמרתי, "ואין אוטובוסים". הוא הביט בי משתאה בעיניו המלוכסנות, אבל לא יכולתי לעזור. * ראיתי עורב שחור מקרטע על הדשא וכנפו האחת שמוטה. הוא הביט בי מתחנן, כמבקש את רחמיי, אבל לא יכולתי לעזור לו כי אינני יודע איך עפים עם כנף אחת שבורה. בטוב- שי. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלא. פשוט נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] בינתיים, פלורסנט אחד דופק כמו שצריך ותנועת הצליל ענוגה מכל* שים נקודה יונה* מקשקשת את המח שלה (יונה וולך, נכון?) כמו שני ביצים במחבת היחסים ויש מקום רהוט, לְסֶפֶר מתאים.* חיתוך המילה דווקא כאן לא חזק במיוחד ופחות שייך. (וזהו, ספרה שלה, נכון גם כן?) [ליצירה]
- [ליצירה] יפה נחמד. נדמה לי שהבנתי מי באה. [ליצירה]
- [ליצירה] לא חושב שצריך להרחיב. ילדים גדולים אוכלים לבד. [ליצירה]
