בפלדת – הרגבים עקובי – דם,
אלומת – הניצחון הגדול,
חושלה בשדות – הקטל;
על פני שלגים,
הנמסים מחום לוהט,
צעדו לקראתו.
בין מבואות מוסקבה,
לערבות סטאלינגרד,
האדמה בערה,
באש מאכּלת;
דרך המוות והשכול,
נפרץ סַלעוֹ!!!
[ליצירה]
תדע להבחין!
שמע, חזן! אל תבלבל בין שלטון אמריקאי, לבין אומה אמריקאית. השיר הנ"ל, מופנה כנגד שלטונות ארצות - הברית, שבמדיניותם ברחבי העולם, יוצרים קרקע פוריה ביותר לכל מיני גורמים קיצוניים, כדי שיבצעו פעולות טרור.
אינני נגד העם האמריקאי; כמו - כן, אינני נגד מוצרים אמריקאיים, שמאחוריהם אלפי ומליוני ידים עמלות... אלא רק נגד הממשל שמנסה להכתיב לכל העולם את כללי המשחק.
מקווה, שהסברתי את עצמי! שמואל
[ליצירה]
לדוב
תראה, אני מבין, שאת הגשר בונים לא לטובת המוסלמים, אלא לטובת כוחות הביטחון הישראליים, כדי להקל עליהם פריצות להר הבית בעת הצורך. דבר שני, הר הבית נמצא בריבונותו של הואקף המוסלמי, אז שהואקף המוסלמי - יחליט בעצמו מה לבנות או לא לבנות בשטח שבריבונותו.
[ליצירה]
לכל מבקרי - השקפותיי הכלכליות
רצוני, לומר שוב ושוב, כי המאבק, שאוכלוסיות שונות בארץ, מנהלות כנגד הגזירות הכלכליות של הממשלה, הנו מאבק צודק.
וההשקפות שלי בעניין זה, גם הן צודקות ומבוססות על מדע מרקסיסטי - לנינאי, שאני אישית, מזה די הרבה שנים,נאמן לו.
לכן, אל תחשבי, כי מצצתי מהאצבע, את הדברים שבשמם אני מדבר. ולגבי הטענות, שכביכול הדעות מסוג דעותיי עברו מהעולם, אז עובדה, שיותר ויותר אנשים, מתחילים לגלות התעניינות מחודשת ברעיון הקומוניסטי, כמובן תוך למידת לקח מהעיוותים שקרו בתקופה הסובייטית.
ותאמיני לי גברת בערוגה, יעבור מעט מאוד זמן, ותביני, כי הרי צדקתי!
ירושלמי
[ליצירה]
לרן
לידיעתך, רן, בכתיבת שיר, מותר להשתמש בכתיב לקוי, לצורך חריזה. למשל, אפשר לומר: דגלי - אדום ולא דגלי - אודם; או: שמש לוהט ולא לוהטת. כך, גם בכתיב הקטע: שמי - קודר/ קודרים.
בברכה!
[ליצירה]
הכל אמת לאמיתה!
אכן, כל מה שאביב וסתיו כתב עליי, הנו אמת לאמיתה, כי אכן אני אספן הגלויות בין הגדולים בארץ; כמו - כן, לפני קרוב לעשר שנים, שבתתי רעב מול עיריית באר - שבע, במחאה על סירוב העירייה לאפשר לי הקמתו של המוזיאון לגלויות ונגד הקיפאון בפיתוח התרבות בארץ.
בתודה! ירושלמי
[ליצירה]
לגבי מילים בשירה
נכון, בעברית הרגילה והמקובלת בדיבור היומיומי, צורות לשוניות, כגון: תִיסוֹרוּ, וכו', נחשבות לבלתי תקניות, אולם, בכתיבה ספרותית, מקובל ואף מותר לשנות מילים ולהתאיצן ליצירה מסויימת. ולגבי אנה שמש אזלת השנאה אנה..., אז במילה אזלת, התכוונתי לסיום; ואנה, אז פה פשוט שיניתי משמעות המילה, ושמתי אותה במקום: כאן; הֵנָה.
[ליצירה]
לגבי קדימה
אז אין צורך להרחיק עד איטליה של שנות ה-20; הרי גם בישראל, יש מלגה לאומנית ימנית, תחת אותו שם.
ולגבי יצירתי הנ"ל, אז אין שום קשר בינה לבין פאשיזם.