ראש השנה הוא יום תרועה.
באשר מצווים אנו לעצור פעם בשנה ודווקא,במועד בריאת העולם. על מנת,לשוב ולכייל את אוזנינו. להאזין לאותו הקול ושאון של הבריאה.
לאותו הקול ההולך ומתמקד [בדומה לקרן לייזר בראיה] מסך כל אימרותיו של הקב"ה שבהם נברא העולם. ואשר מני אז הולך ומתגבש אט אט וצובר "דציבלים" נוספים ועדי הפיכתו, לאותו קריאת השופר הגדול שבו, יסגר המעגל ותסתיים למעשה הבריאה, באותו המזור המלא של הגאולה .
"יודעי תרועה" . זה רק עם ישראל שיודע להאזין לאותם קולות, לזהות ולפענח אותם, ואף יודע לתרום אט אט להעצמתם לכלל : "שופר גדול" כאמור .
ובקיצור יודע את מכמניה ,סודותיה ודרכי השגתה של אותה הגאולה לעולם כולו.
תעלומת היסורין וזיקתם כך או אחרת, לכאורה אינה קשורה לראש השנה ויסודותיה אכן בשירת האזינו

 כפי שנעמוד עליה ברשימה נוספת ומשלימה