יש להבין שלא כל אדם נולד משורר. אך ישנם גם כאלו שלמרות שאין להם את זה הם אוהבים שירה ורוצים מאוד מאוד להתנסות בכך ולהיות משוררים בעצמם.

אני מאמין שבפרק חיים מוקצב זה שיש לנו, יש לתת לכל אדם את ההזדמנות להגשים את מאוויי

לבו במיוחד שכח רצונו אדיר הוא.

השירה איננה כרפואה. חיי אדם אינם תלויים בה, ברובם של המקרים. היא לא פוגעת. היא באה בעיקר  לשם הנאה וכן ככלי ביטוי לפרט, לבטא את רחשי לבו או לשתף את הקהל בחוויותיו.

לפיכך היא אינה מסוכנת לאיש. אם ניקח שיר שלכל הדעות יעמוד בבחינת הביקורת כשיר גרוע

עדיין שיר זה לא יזיק לאיש ולא יהווה סכנה לציבור.

יש לזכור שהמחבר עצמו השקיע מזמנו ממרצו והוא על פי רוב בטוח שהשיר שיצא מתחת ידו הוא שיר טוב אם לא פאר היצירה

המקל! (והגזר)

בהיותי חבר במספר פורומים נתקלתי לא אחת בגישה מוזרה ביותר הסוברת ששיטת המקל היא שיכולה לדרבן יוצר לכתיבה טובה יותר, היא שיכולה להעלות אותו אל הפסים הנכונים. גישה זו לא היססה להשתמש בכל האמצעים השלילים, לדעתי, שהעמידה הלשון לרשותה כמו בוטות לשון, לגלוג ,זילזול,  ציניות הרסנית חסרת פשרות.

ישנם יוצרים קשיי עורף בעלי עור של פיל שאינם רגישים להתבטאויות אלו אך ספק אם ההכאה הזאת עוררה אותם לשפר כתיבתם. ספק רב מאוד.

הרגישים, או שעזבו את הפורום או שהממם לשון הביקורת והשיבו מלחמה שערה ובכך איבדה הביקורת את כוחה והפכה לקטליזטור למריבה נפסדת.

בראותי את המבקר כאדם הנושא על כתפיו אחריות כבדה מאוד כלפי המבוקרים שלו נראה לי על פניו ששיטת המקל יותר מאשר יכולה לבנות, יכולה להמם לדכא ולהפיל את היוצר אל הקרשים.

ולפי הכלל של מה שבטוח בטוח חשוב הוא לנקוט בלשון שאינה וולגרית, אלא מכובדת המכבדת את המבקר והמבוקר כאחד.

אפשרות ביקורת שלילית בלשון לא תובענית לא נוקשה ,אלא רכה יותר, מתחשבת יותר, תשיג ,לדעתי, את המטרה טוב יותר ומהר יותר.

ועל כך בהמשך:

2        מהות הפניה וטיבה:

במצב הקיים מצאנו כמה מהויות בפניה בביקורת שלילית. נציין מספר דגשים:

       ¨התעלמות מהשיר כמוה כביקורת הסותמת ולא מפרשת, בעיני היוצר. היא, מתסכלת ופוגעת ביוצר הן לגבי שירו  זה והן לגבי המשך דרכו. אי תגובה לפעמים יכולה להיות הרסנית.

·         לכן חשוב מצד המשתתף בפורום לציין ,לפעמים, את גורם הזמן כמעקב בנתינת ביקורות, ולו רק כדי למנוע  מהיוצרים  מלשייך אי מתן התגובה להתייחסות שלילית ליצירתם. והרי חוסר בזמן הוא מצב נכון ואמיתי.

·         נידוי על ידי חרם אינו מצב הולם לפורומים של כתיבה יוצרת. שהרי יש לזכור את המטרה והיא לאפשר לכל כותב   להשתלב לפתח עצמו וללמוד את שאהבה נפשו, קרי מלאכת הכתיבה.

       ¨ בחירת משפט אחד או שניים יפים הבאתם כציטטה בלווי הערה המשבחת משפטים אלו.

תשובה כזאת או ביקורת כזו היא יותר מכשילה מאשר תורמת.  מחשבת היוצר מתמקדת בשני משפטים אלו  מתוך מחשבה שאלו הם היהלומים שבכתר שלא לדבר על השאר שהוא טוב.

            ¨          נתינת ציונים: כמו "לא רע,"   "יכול להיות יותר טוב." "טעון שיפור"  אלו חוות דעת 

           שבעצם לא בונות דבר.  אפשר שהן יותר טובות מאי מתן תגובה. כי בכל זאת הן נותנות 

          חוות דעת סופית, אך עם זאת אינן תורמות דבר וחצי דבר ליוצר בדרך התפתחותו.

          ¨   תגובה מתחמקת: כתיבת שיר דומה כתגובה לשיר היוצר. אין בכך מאומה בכדי לתרום לו 

       ליוצר אלא ניצול הכנסת עוד שיר מעבר למכסה הנהוגה באותו פורום.

       ¨  מובן מאליו שכל התגובות הבוטות המזלזלות הלעגניות גסות הרוח, אינן מוסיפות כבוד 

        למבקר. נהפוך הוא; הם מורידות אותו אלי בור תחתיות, ומאירות אותו באור שלילי חזק 

        בעיניי הכותבים האחרים. הן משפילות את הכותב המתחיל ומתגרות בכותב הוותיק. מן 

       הרצוי הוא שהכותבים יבערו רע זה מראשית הופעתו כדי לשמור על אופיו הטוב והרצוי של

       הפורום שלהם.

       ¨ ציניות: ציניות היא אם כל  רע ופגיעתה קשה ביותר בכותב המתחיל, המצפה לרצינות  

       ,בהתגלמותה, כלפי יצירותיו. אפשר בהחלט לרדת בציניות קלה משעשעת אם וכאשר השיר 

      הוא חיובי מעיקרו. אך בשיר שהביקורת מוצאת אתו כלא טוב חשוב להימנע מכל ציניות 

      לסוגיה.

       ¨ פרגון: הפרגון בעת ביקורת שלילית הוא כעין מעשה רמיה. כאשר השיר הוא לא טוב 

       בעיניי המבקר הרי הוא לא טוב ואי אפשר לפרגן לכותב על יצירה שאינה טובה. שאחרת    

       יראה הדבר כמעשה מכשלה.

       שלא כן הוא בהצבעה על הגרוע ותוך כדי זה הצבעה גם על הטוב שבשיר שזה נשמע טוב 

       והגיוני.

       ¨ כותבים שאינם יודעים לבקר או אינם יודעים לנתח שירים או לא מעונינים בכך.

       מה פשוט מזה שיאמרו את שבלבם: זה כל כך כן וישר לכתוב כך, שאני חושב שהדברים 

        יתקבלו בהבנה מלאה.

 3. מצב מוצע:

לדעתי, יש לקחת בחשבון דגשים אלו בבואנו לבקר שיר שהוא בבחינת גרוע, לדעתנו כמובן.

1.       חכמים היזהרו בדבריכם:

זו כל התורה על רגל אחת. הזהירות הזו באה מכמה נקודות מבט:

מבחינת המבקר. תמיד אמור לעצמך "גם עלי עוד ללמוד."

ברגע שאתה המבקר אתה השופט העליון; גם לגבי היצירה וגם לגבי היוצר. היצירה היא חלק מנשמתו של היוצר, ואי אפשר להפריד בין השניים כל הפרדה כזאת היא מלאכותית בלבד.

לכן, היזהר לך בדבריך. אתה בהחלט יכול לבקר שיר שלדעתך גרוע עד גרוע מאוד. אך עליך להיזהר שבע מונים בבחירת כל מילה ומילה משום חשש  לפגיעה במוטיבציה ובמורל של היוצר, עד כדי אפשרות של איבוד הביטחון העצמי וכתוצאה מכך  אובדן הרצון לכתוב עוד. זו הסכנה הגדולה בביקורת שאינה מתחשבת.

הדברים אמורים ,ברחל בתך הקטנה, בעיקר לגבי כותבים מתחילים מאחר והוותיקים כבר די מחוסנים כלפי הביקורת ויודעים להכיר בדרכיה רזיה והתחכמויותיה.

2.       אופן הפניה:

לשון הפניה בביקורת השלילית חייבת להיות זהירה שבעתיים בבחירת מלותיה.

מה אסור בבחינת חוק בל יעבור: וראו הדברים כראה וקדש!

הבוטות אסורה.

הלגלוג אסור.

הזילזול אסור.

היהירות אסורה.

ההתנשאות אסורה.

קיצורו של עניין מאחר והביקורת עומדת להיות שלילית יש לבחור היטב את המילים כך שמצד אחד תאמר את האמת לאמיתה אך מצד שני תאמר זאת ברכות לשון כנה ומתחשבת. והדבר בהחלט אפשרי.

3.       עצות מסכמות למבקר הטוב:

כמו במקרים אחרים נכון גם למקרה זה בבואך לבקר העמד עצמך לרגע במקום המבוקר כאילו וזה השיר שאתה כתבת חשוב פעמיים וכתוב את ביקורתך, כמו שהיית רוצה שיכתבו לך.

עצה נוספת: כתוב את ביקורתך ואל תשלח אותה. עבור לשיר אחר. עכשיו חזור לשיר ראשון קרא שוב את השיר ואת הביקורת שלך וראה אם לא טעית בביקורת ואם לא החמרת בניסוח התגובה. תקן ושלח.

לא פחות מהכתיבה חשוב לתת את הדעת על אופן התגובה. בעיקר במעגל סגור של פורום מסוים באינטרנט, שכאן איש לא רואה את פני חברו ולכן רמת ההעזה גבוהה יותר  ורמת הרגישות גבוהה יותר מהרגיל.

על מנהלי פורומים לעמוד על המשמר לגבי נושא האתיקה של התגובות. ולא לאפשר חרם או פגיעה לשונית בכותב.