מן המפורסמות הוא שעוד משחר ההיסטוריה קיימים הבדלים בסיסיים בין גבר לאשה. הבדלים אלו ניכרים בתחומים שונים. לבד מן המראה החיצוני, השונה, הבולט במערכות המין השונות (חזה, אברי מין, שער, קימורי גוף, מבנה צורני כללי, הורמונים, קול, גודל אברים - לב באשה קטן יותר,) קיימים גם הבדלים בתכונות אופי כלליות ממוצעות לגבר ולאשה (יתר סובלנות, יתר כח סבל, בה ניחנה האשה לעומת הגבר, למשל) צורות התנהגות במצבים שונים (תופעה,לא מחייבת, של דכאונות נשים לאחר לידה, מנופוז ותוצאותיו, גיל המעבר אצל הגבר, טקסים ומנהגים שונים אצל גבר, אצל אשה. בר מצוה, ברית מלה, חִנָה  וכד')

ישנם הבדלים שנוצרו מעצם בריאת האשה כאשה והגבר כגבר. אלו הבדלים הקשורים בטבע המינים, משחר יצירתם - בריאתם. אלו הבדלים שורשיים טבעיים, שעברו וליוו את האדם כחוט השני מרגע בריאתו והופעתו על האדמה, במרוצת הזמן החולף, לאורך שנות ההיסטוריה ועד עתה. להבדלים אלו הקשורים, מן הסתם, במערכת פיסיולוגית אנטומית של האדם נקרא גורמים טבעיים.

הבדלים טבעיים שורשיים אלו, קיימים באדם, מעצם בריאת המינים שבו כשונים. סיבתם, ברורה לנו, כמו למשל הסיבה הטרויאלית לבריאת המינים כתנאי להמשכיות קיום המין על פני האדמה. ומכאן, הצורך במשיכה מינית אשר תתעורר באמצעות התשוקה (ליבדו) אשר תתעורר בשל השונות וכו'...

לכל מין יש את המאפיינים הטבעיים השורשיים שלו אשר משתנים, לכאורה, בשוליים כתוצאה מגורמים חיצונים סביבתיים שיכולים להיות; גורמים אתניים -שבטיים, אקולוגיים, גיאוגרפים, תקופתיים, אנתרופולוגים, גורמי מסגרת; כמו חוקי הקהילה ומנהגיה, כפיפות דתית, אמונות ודעות, טקסים וכד'.. לגורמים אלו ושכמותם נקרא, אפוא, גורמים סביבתיים.

גורמים אלו - הסביבתיים, בניגוד לגורמים טבעיים, ניתנים לשינוי. הם אינם סטטיים מעיקרם ואפשרות הדינמיקה קיימת בהם. מובן שקיימת השפעה והיזון חוזר בין הגורמים הטבעיים לגורמים הסביבתיים והשפעתם על האדם ועל כך בהמשך. הסיבה לקיומם של הגורמים הסביבתיים בעיצוב דמותה של האשה או הגבר היא מעצם קיומם, והיקלעות האדם לסביבתם.

לסיכומו של מבוא;

שתי פנים לאשה. שתי פנים לגבר. שתי קטגוריות ראשיות; גורמים או מאפיינים טבעיים וסביבתיים. שתי קבוצות המבליטת ומאפיינות ההבדלים בין גבר לאשה, ואל כל קבוצה כזו ניתן לשייך מאפיינים וגורמי משנה.

*

טיבעו של הגבר שכוחו הפיסי רב יותר, בדרך כלל, מכוחה של האישה. עם זאת, במערכת היחסים שנרקמו בין גבר לאשה במטרה להמשכיות המין האנושי ולחיי שיתוף קלים יותר (טובים השניים מהאחד), היתה האשה ,שנקראה בהשוואה לגבר החזק המין החלש, בעלת תפקידים משלימים לגבר. כלומר; צורך ההתחברות לחיי שיתוף, שנוצר כתוצאה מהמשיכה המינית ש"סודה" הוא המשכיות המין, גרם להקמת התא המשפחתי שדרש מכל צד ושותף בו לתרום את חלקו במטלות צרכי- הקיום.

מסתבר שהחלוקה נעשתה בהתאם לתכונות ולכישורים הטבעיים הטבועים בגבר מחד ובאשה מאידך.

הגבר בעל השריר, החזק, הוא שיצא לצוד צייד כדי לספק את צרכי הקיום האלמנטריים שלו ושל משפחתו.

באותה עת, ישבה האשה בבית והחלה למלא זמנה במלאכות קלות יותר כמו הכנת התבשיל שאיבת מים לשתיה, ביגוד וכד'

הופעת התינוק חידדה יותר את הצורך בבן זוג שותף, והעלה את ערך האשה כבעלת חשיבות רבה ומשקל רב בבניית התא המשפחתי.

המטלות הטבעיות ביותר מצד האישה היו שלב ההנקה, הגנה מפני אויבים וזרים, במיוחד בזמן בו הבעל היה עסוק בצייד, חנוך וגידול הילדים. מעבר לכך המשיכה האישה במטלות הראשוניות כמו הכנת התבשיל הבאת מים וכד'

בבגרותו, נלווה הנער לאביו שהיה עבורו מעין "בית ספר" לקניית מקצוע לעתיד, כדי שבבוא העת יוכל אף הוא להקים משפחה ולדאוג לפנרנסתה וצרכיה הבסיסיים.

הבן הבוגר רוכש "מקצוע" ומשמש כמסייע משנה בכלכלת הבית. האב, ממשיך לצוד אך הוא גם מורה. האם ממשיכה במטלות הבית ובגידול וחינוך הילדים האחרים.

עד כאן ניתן להבין שהגורמים הטבעיים הם שגרמו לחלוקה ראשונית טבעית, במטלות החיים והקיום, בין הגבר לאשה. הגבר- המפרנס, איש החוץ והסביבה. האשה - עקרת הבית ומחנכת.

*

הסביבה הקרובה היא שגרמה להעלתם של מטלות מזדמנות על סדר יומם של הגבר או האישה. חלקן של מטלות אלו, הפכו במרוצת הזמן למטלות קבועות, לכאורה, המשמשות בחלוקת העבודה בין המינים, עד ימינו אנו.

האשה, שבכורח הגורמים הטבעיים נשארה בבית הוסיפה לעיסוקיה צרכים יומיומיים שוטפים כמו תפירה, כביסה, שאיבת מים, טיפול והשקיה בחלקת השדה הקרובה, טיפול בחיות הבית וכד'

הגבר, לצורך צייד שהיה עיסוקו העיקרי נאלץ לשכלל ולבנות כל י נשק שונים, דוברות וסירות כדי לחצות מקווי מים ונהרות, חטיבת עצים לחימום ולמאור, כלי עבודה שונים.

כאן רואים אנו שבכח הגורמים הטבעיים, אפשר היה לגורמים סביבתיים לפעול ולהשפיע על עיסוקם וסדר יומם של הגבר והאשה.

*

הדת והאמונה יצרו אף הם מטלות חדשות אשר השפיעו על מערכת היחסים בין גבר לאשה. פעלו והשפיעו באופן מלאכותי על הגורמים הטבעיים. יתר על כן, השפיעו גם על כיבוש היצרים הטבעיים, ופעילות מלאכותית לא טבעית יומיומית, שקיבלה הלגיטימציה שלה תחת כותרת הדת והאמונה. ( הדתות חוקיהן ומנהגיהן; נזירות, יחסי אישות ביהדות - נידה, בית הכנסת, בודהיזם וכד'

*

תנאים גיאוגרפיים (מורפולוגים ואקלימיים) ואקולוגיים ,סביבתיים, השפיעו אף הם על אורח חייהם ומנהגיהם של קבוצות אתניות שונות כמו האסקימואים מנהגיהם ואורח חייהם בצפון לעומת שבטים שונים באזורי קו המשווה, שבטים פראיים ופרימיטיביים באזורי ברזיל ודרום אמריקה.

*

העולם הולך ונבנה הולך ומתפתח והאנושות צועדת ברובה, קדימה. בהסתכלות לאחור דרך שנות ההיסטוריה עדים אנו לשינויים בהלכי רוח ותפיסות אנושיות, בכפוף לתקופות שונות. שינויים אלו חלים בעיקבות שינויים סביבתיים שונים שמתרחשים. כמו למשל, התקדמות טכנולוגית, התקדמות המדע בכלל, המצאות שונות, התפתחות של רעיונות, תפיסות עולם, מדיניות בתחומים שונים וכד' כל אלו מספקים גורמים סביבתיים אשר משפיעים במהלך תקופה ותקופה על אורח חייו והתנהגותו של האדם, לכך יש השפעה על הגורמים הטבעיים המבדילים בין עיסוקי הגבר לאשה.

*

האשה, שבכורח הנסיבות נאלצה לא אחת להחליף את הגבר בעבודתו כמו למשל מפאת חולי, נכות, התאלמנות וכד' נוכחה שכאשר המצב מחייב, אפשרי בידיה להחליף את הגבר במטלותיו, במיוחד במטלות הסובבות במסגרת התא המשפחתי. ככל שמתרחקים בזמן, מעטו המטלות בהן יכולה היתה האשה להחליף את הגבר. ומעטו אף אלו שיכולה היתה לבצעם באופן עצמאי. לא אחת נזקקה לעזרת השבט או לקבוצות עבודה לביצוע המשימה כמו למשל בניית דוברה או סירה. התפתחות הטכנולוגיה והמדע המצאות האדם בתחומים שונים, הטורבינה, המכונה וכו' המהפכה התעשיתית והשנים שאחריה הביאו נשים אל מפעלי ופסי הייצור. נפרצו באופן סופי וברור התחומים שהפרידו בין עיסוקי האשה לגבר.

עתה, מוצאת עצמה האשה עומדת מאחורי המכונה בתעשיית הטכסטיל, המזון, הרכיבים השונים ;המכניים או האלקטרוניים שבמפעלים.

הגבר, אשר נוכח למראה המין החלש החודר למה שהיה עד היום ממלכתו הבלעדית, חושש לאבד מכוחו והשפעתו. האשה לעומתו, תובעת זכויותיה ודורשת להשוותם לזכויות הגבר. זכויות אשר אותן אין היא מקבלת ולכל היותר רק בצורה חלקית.

נוצר כאן מצב שהגבר פתאום מוצא עצמו נלחם על מעמדו ההירכי במשפחה, על כוחו, עוצמתו והשפעתו.

מצד אחד הוא תלוי בכוחה המגי של האשה בהבאת חיים לעולם, הוא מבין ומכיר בכישוריה האמהיים ונוח לו עם הסיוע שמסיעת לו בהחזקת הבית ובחינוך. מצד שני חושש הוא מכוחה העולה בעצם כניסתה למעגל עיסוקיו ותביעותיה לזכויות השוות אליו. נוח לו עם העזר הכספי שמביאה האשה הביתה ומכיר הוא בהטבות שנהנה הוא ובני משפחתו מתקבולי האשה, אך בד בבד עם זאת הוא אינו מוכן לוותר על כוחו ועוצמתו.

הנה כי כן עומד הגבר על המשמר כנותן הטון ואינו מחלק זכויות לאשה עפ"י רצונה ותקוותיה. האשה לעומתו מרגישה עצמה נחותה ומקופחת.

מכאן יוצא שכח הנסיבות, טכנולוגיה וקידמה, תקופות וגישות חדשות, יצרו גורמים סביבתיים שיצרו אולי לראשונה קונפליקט בולט בין הגבר לאשה והעמידו כל אחד מבני הזוג במאבק על כח זכויות ויוקרה בתא המשפחתי ובחברה כולה.

הגורמים הסביבתיים יצרו את הקונפליקט, ואִלוּ הגורמים הטבעיים הם שהניעו את גלגלי המאבק ,בין הגבר לאשה, החל מהרמה הראשונית הטבעית הקיימת בכל אחד מן המינים.

הגבר בעל השריר אינו מוכן להתקפל ולהרכין ראש. הוא עדיין השולט הוא בעל הכח. הוא מוכן לאפשר לאשה לעבוד לצידו בתנאי שלא תצפה לזכויות יתר, לרבות זכות העמידה בראש ההירכיה.

האשה, אשר מבינה כי פרצה את המסגרת מקבלת, מלכתחילה, את דרישות הגבר בהבנה. עם זאת, כשמסתכלת היא לאחור על העבודה שהשקיעה ופרותיה שאינם לדעתה נופלים מפרות הגבר, מנסה לרכוש לעצמה זכויות והטבות בהתאם. המאבק נועד מלכתחילה לכישלון מאחר והאשה נמצאת במיעוט ובדעת מיעוט, בתוך קבוצת העבודה הגברית, ובסופו של דבר מכירה גם בחולשותיה ,לעומת הגבר , מתקפלת ומרגישה עצמה מקופחת. גם כאן הגורמים הטבעיים הטבועים בשני המינים, משחר יצירתם, מתגלים במלוא עוצמתם וממתנים את הדרישות שהועלו בכורח הגורמים הסביבתיים.

*

פריצת הדרך של האשה לתחומי העיסוק הגבריים מחד, וכורח הנסיבות מאידך, הביאו את הגבר ונתנו לו את הלגיטמציה לעסוק בעיסוקים שנחשבו עד כה לנשיים טהורים. כך מוצאים גברים במטבחים, מכבסות, בתחומי החינוך כמורים בבתי ספר, וכד'. כאן השתדל הגבר להגיע למצויינות ולהוכיח לאשה את יתרונו עליה בתחומים שנחשבו עד כה כחלקת האלהים הקטנה של האשה בלבד.

כלומר; גורם טבעי כמניע להתקדמות ולמצויינות.

האשה, שאֵלוּ היו תחומי עיסוקיה מקדמה דנא, ממשיכה להיות מונעת בכח הגורמים הטבעיים ואינה מנסה להתחרות בגבר. היא בוטחת בכוחה יודעת את מיומנותה ואין לה כל עינין וצורך לעמוד בתחרות.

*

התפתחות הטכנולוגיה והמדע, בעיקר בימינו אנו גרמו ,מן הסתם, לאדם, יותר ויותר להשתמש בכוחו הרוחני שיכלי ,בעבודתו, מאשר בכוחו הפיסי. השכל תופס יותר ויותר את מקום השריר, וההתמודדות בין הגבר והאשה שוב אינם כל כך בכח הגורמים הטבעיים אלא יותר בכח גורמים סבבתיים. יותר ויותר מתערבבים תחומי העיסוק ובמקרים מסויימים כבר אין הבחנה יותר בין עיסוק הנחשב גברי לעיסוק נשי. מורים ומורות מלמדים אלו בצד אלו, טבחים וטבחיות מבשלים ומכינים תפריטי מאכל אלו בצד אלו, וכיוצ"ב עוד ועוד מקצועות.

על אף האמור נראה שבכל זאת פועלים באדם עדיין הגורמים הטבעיים, משפיעים ומושפעים מהגורמים הסביבתיים, בכל אופן וצורת עיסוק שהיא. הגבר, שנכנס, דרך משל, למטבח, רואה זאת כמקצוע, כתפקיד. כמחויבות ואחריות שלו כלפי משפחתו. לפיכך, שואף הוא למצויינות. עבודה זו לגביו, היום, שדה הצייד של העבר. הידע, הכישורים והיכולת, אלו כלי הנשק המשוכללים שלו. מעמדו בעבודה היא היוקרה והעוצמה שלו, מקור גאותו הגברית. ושללו וציידו הוא השכר!

כך יוצא, ששומעים אנו ,היום, יותר על שֶפִים מאשר על שֶפִיוֹת" יותר מעצבי אופנה גברים מאשר נשיים, בעלי מכבסות, אופים יותר מאופות.

האשה, כאמור, שמאז ומתמיד ראתה במטבח, למשל, ממלכתה, לא היה לה כל צורך להתמודד או לעצור את הגבר בהתקדמותו.

האישה ראתה במקצועה הנשי ,עיסוק.

הגבר ראה במקצוע הנשי, לכאורה, מקצוע.

*

ישנם עיסוקים ששמרו מאז ומתמיד על ציביונם ואופיים כמקצועות גבריים כמו למשל חטיבת עצים, עבודות עפר ופיתוח למינהם, בנית בנינים, מקצועות בעלי מלאכה כמו נגרות, פחחות, מסגרות, סנדלרות, סיוד, וכד'. מקצועות צבא קרביים כמו טיס, חובלים, צנחנים. כניסת נשים לתפקידים כגון אלו נראים גם היום כמעשה חריג.

הסיבות לאי כניסת הנשים למקצועות אלו ברורות כל צרכם; ראשית, בחלק רב מהמקצועות עדיין יש צורך בהפעלת כח פיסי. בחלקן קיים הסיכון, בעיקר במקצועות צבאיים, ומעבר לכך אין האשה המונעת בכח הגורמים הטבעיים שבה, מוצאת ענין רב במקצועות אלו עד כדי אימוץ חלקם או רובם למסגרת עיסוקיה. כאן, בולטים עדיין הגורמים הטבעיים המנחים את האשה בשיקוליה ומעשיה.

אם נסקור המקצועות השונים נראה שגם ההפך הוא הנכון. ישנם מעט גננים לעומת גננות, פחות מורים מאשר מורות, ושוב מאותה סיבה, שהגבר בכח המניע הטבעי שלו, מודע לכך, שכישוריו, סבלנותו וסובלנותו כלפי הילדים, פחותה משל האשה. לפיכך, מלכתחילה אין רצונו לעסוק בכך מה עוד שברור לו, שהאשה בדרך כלל תעשה זאת טוב ממנו.

*

בעת החדשה ובימינו אנו, יותר ויותר אנו שומעים על תנועות לשחרור האשה, תנועות לשיוויון זכויות בין הגבר לאשה, תנועות פמיניסטיות למיניהן, מאבקי כח בתוך התא המשפחתי, רצון לישר קו עם הגבר ולקבל תמורה הוגנת להשקעה הוגנת.

התהליך החל. ומשהחל, אין לעצור אותו. ואמנם, נשים משתלבות היום בכל תחומי החיים. כמעט בכל העיסוקים. אך עדיין תמורתן אינה מלאה ואינה משתווה לגבר. השובניזם הגברי עדיין בולט בשטח, ופה ושם נותן אותותיו כלפי חולשת האשה. הן בקיפוח במשכורת, קיפוח בעליה בסולם הדרגות וההירכיה בעבודה. קיפוח אף בתחום המשפחתי; ניצול ושלילת סמכויות מן האשה, המאוימת מכוחו ועוצמתו של הגבר.

*

אמת ונכון הוא שאין לקפח את זכויות האשה לעומת הגבר. יציר אנוש היא בדיוק כמוהו, ומקומה בעולם לא פחות חשוב ממקומו הוא. אל לו לגבר לנצל את כוחו הפיסי או את ההילה סביב השוביניזם הגברי שהפכה כמעט למוסכמה חברתית גברית, מאז ומעולם, נותנת אותותיה והשפעתה על הלך רוחה ומעשיה של האשה. האשה החלשה , לכאורה, הנפחדת.

מעבר לכך, לא צודק הוא להגיד שעל הגבר לתת לאשה זכויותיה. על האשה לקבל זכויותיה מעצם היותה אדם פועל ותורם הצריך לקבל תמורה בעד פעלו. זאת, כשם שהגבר לא מקבל זכויותיו מהאשה אלא מכח הצדק ההגיון והתמורה הצודקת, הנלווית לכל עבודה שהוא מבצע, כפי שנקבעה ע"י החברה בה הוא חי.

הבעיה, שאותה חברה שקבעה את התמורה הצודקת היתה ,מלכתחילה, רובה ככולה חברה גברית! ובעיה זו יש לפתור היום באופן ובמישור שיוויוני.

*

עם זאת ולמרות האמור על האשה להבין שאל לה להתכחש לגורמים הטבעיים הטבועים בה מעצם יצירתה כאשה שונת מין מגבר. שאלו הם נכסיה היקרים מפז. אלו יתרונותיה מול הגבר, אלו מעצבי זהותה כאשה, אלו הנותנים לה את עוצמתה וכוחה ,המגי לפעמים, מול הגבר ויוצרים ,אף לפעמים, את תלותו בה.

*

הבנת האשה והגבר, כאחד, את קיומם של הגורמים הטבעיים השונים בהם מול הגורמים הסביבתיים, החיצוניים הבלתי תלויים, יכולה להביא ליתר הרמוניה ביחסים בין גבר לאשה, איש לאשתו, תוך שמירה על הזהות העצמית הטבעית של הגורמים המבדילים ומאפינים גבר ואשה.