את באה אלי מחורשה סבוכה ומאופק הים
לפעמים בריח יסמין לילי נושב בספסל הירוק.
יערה קטנה
שלי
לו היית.
אני חורט את שמך על עץ הגן
והרוח לוטפת אותיותיך
הו הרוח.
בואי אלי מגזע העץ
ואקחך אל האופק האחרון.
אַשְקֶך בדוק אותיות אהבה לוטפים
את כל גופך - שנהב נדיר עולם.
ערוגתך מבושמת מבשרת טוב
פנינה נאה ביער אפל.
כמה ימים חלפו ועוד יחלפו
ופרפרים יאבקו בפרחים אהבתם.
עוד איחל עוד אצפה
הן תגיע השעה.
הן תגיע השעה.
