בס"ד
ומלאה הארץ דיעה את ה' גם
לדעת ולהווכח לבסוף,
כי אין מהות של "סרק" בעולם
גם לא עצי סרק.
וכי יש ועץ השדה הוא לא רק האדם
אלא גם החי והעוף
ומבשרי חזיתי זאת
ביום אפור של דין ומשפט
באולם המשפטים הקטן של אותו בית דין ארצי שבירושליים
נשבה מבטי לאשר נשקף מאדן החלון הרחב
עצים תמירים שלוש
העטופים בפריחה אדירה
של "מברשות" מברשות" דבש כתומות
המושכות אליהן כמו דבורים , ציפורי דבש רבות
המקפצות בחדווה לינוק שוב ושוב,
צוף דובשנים.
ואני מרחף באולמות אחרים
מבפנים,
גישושיו המכמירים של ה"אלוהים" הקטן ,
להניף חרבו של הדין,
לייצב שקט הזוי
ומבחוץ ,
מחוזותיו הבלתי נדלים של האלוהים הגדול
שבהם אין תמורה לאמת ,
זולת חמלת בראשית,
החובקת כל
