שומעים אתם: רועם לו המגף,

עפות כבטירוף הציפורים,

נשים צופות מבעד לכף היד,

הבנתם, מה כיוון המבטים?

שומעים אתם: התוף משמיע צליל?

חייל, אותה תשאיר, אותה תשאיר.

כיוון הגדוד: ערפיל, ערפיל, ערפיל.

והעבר בהיר, בהיר, בהיר.

 

הו איפה היא, חייל, אותה גבורה

כששבים אנחנו חזרה?

נראה שהנשים אותה גונבות

וכגוזל תחתי כנף שמות.

ואיפה, ידידי, אותן נשים,

כשבַּחַזוֹר נחצה המפתנים?

אותנו הן פוגשות ומכניסות,

אך בביתנו ריח של גניבות.

 

אך אנו נתעלם מהשקרים,

ועם תקווה אל העתיד, לאור!

אך בשדות ישמינו העורבים,

ומלחמה רועמת מאחור...

ושוב בסמטאות נשמע מגף,

עפות כבטירוף הציפורים,

נשים צופות מבעד לכף היד,

אל עבר עוֹרַפֵּינוּ הַעַגוּלִים.