בס"ד
כשהויה מתנקזת
מטר רביבים,
פתחי בור כי שממו
עולים וקוצפים
אין אחרית לו, לזרם,
ואין לו ראשית.
רק תנועה,
לא פוסקת
מחפשת תכלית.
ומחפשת
ומחפשת.
ככלות הזרם
לא יוותרו;
לא טיפות
לא דמעות
לא חיים.
דורותי ...
-
יש רגעים, בהם אני עוצרת. תקועה במקום, אבודה, בודדה. לא יודעת להמשיך מכאן הלאה...
באותם רגעים, אני עוד מחפשת את כוכב הצפון – שיראה לי את הדרך הביתה.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] יכולתי להרגיש אותה... בס"ד את האש, ממש ממש. קטע נפלא. "בלבבי משכן אבנה" הוא שיר שתמיד בער בעצמותיי, ואתה גרמת לי לחשיבה מחודשת.. עד מתי תהא האש בוערת רק בלבבי? ואולי פן אחר לכך, כי הרי המזבח היה במקדש, אבל את המור הריח כל העם שבירושלים... לו יהי גם בימינו. תיכף ממש. תודה (= [ליצירה]
- [ליצירה] כמה תחושות בס"ד הפכפך הוא האדם כעונות השנה. מדהים ממש. גרמת לי להרגיש גם כן כסערה ביום קיץ, בא' טבת (= (בכסלו ממש - אם הייתי קוראת את היצירה אתמול). תודה! [ליצירה]
- [ליצירה] אקומה נא... בס"ד קראתי. הוקסמתי. הזדהיתי?... יותר מזה. הרבה יותר מזה. לפעמים אני חושבת, שהקול הצועק מתוך המילים שלך, הוא אותו קול הצועק מתוך תוכי עצמי. את המחשבות המתרוצצות בראשי סביב סביב, הצלחת להפוך למילים, מילים השוזרות חוטי זהב דקים היישר בתוך ליבי... מדהים. [ליצירה]
- [ליצירה] כמוני כמוך... בס"ד את נשאת את דבריו? אני נשאתי את דברייך... מעורר מחשבה, בהחלט! [ליצירה]
- [ליצירה] דעה גלעדי תודה לך, ביקורת מצויינת! אני מסכימה מאוד שהביטויים מעט דלים (הוא נכתב לצורך מטרה מסוימת, וחברה מסוימת, אז זה התאים..). בתחילה זה הפריע, בדיעבד - אני מחבבת אותו כך (= [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה. חוטי מילים שרקמת... הו, איזה מילים! איזה מילים! אפילו הן יושבות שבעה... ונפשי יחד עימן בוכה. [ליצירה]
- [ליצירה] איך זה שאין כאן תגובה?! בס"ד מקסים. מקסים. מקסים. וצריך להיזהר, הפעם לבחור נכון, כדי שלא נתחיל לקרוא מההתחלה... בעזרת השם. וב"הצלחה (; תודה. נגע בי בנקודה פנימית, ועדיין מתנגן בי. [ליצירה]
- [ליצירה] ממש שום דבר (= בס"ד בהחלט נקודה למחשבה בפעם הבאה שאני נתקלת בשום (בביטחון מלא שזה חייב להיות במקרה - אני לא אמיצה כמוך...). כמובן בהנחה שאני אצליח להתרכז במשהו נוסף מלבד הטעם הנוראאא שלו. (= מדהים איך הפכת דבר קטן כל כך כך שייצג עולם ומלואו. מקסים במידה שמכניסה לפרופורציות, ומעלה חיוך בו זמנית - המידה הכי יפה (= מתוק! תודה רבה ממש! [ליצירה]
- [ליצירה] בא לי בזמן (= בס"ד קטע ארוך ועיניים עייפות, בדרך כלל לא זוג משמיים. בכל זאת החלטתי לקרוא ("אחרון".. הבטחתי), כנראה מההתערבות של שמיים... מרגישה את אותן התחושות הרבה בתקופה האחרונה. משעשע אותי לחשוב שאין בדידות בתחושת הבדידות - קורה לרבים לעיתים רבות. אבל אם זה מה שגרם לך לכתוב קטע מקסים כל כך... (= כנראה הטוב נעלם מעינינו אך קיים. ושוב, בכל דבר. תודה רבה! אור וטוב (= [ליצירה]
- [ליצירה] וואו בס"ד ציפיתי לכל סוף אחר - מלבד הסוף הזה. במהלך הקריאה, עברו בראשי אינספור אפשרויות אפשריות לסוף... אינספור! אבל שום סוף שהעליתי אני לא דמה לסוף הזה.. לבום הזה... ואולי, אולי דווקא הבום הזה, יעניק קצת יותר כוונה לתפילה הבאה שלי. אני מניחה שכך יהיה... ומודה לך על כך! אין מילים.... [ליצירה]
