בינינו סולם יעקב ניצב וראשו ארצה 

 

שנה אחי

והקיץ רך מאוד עדיין, לא נוגע

שנה

ובטורי המדרגות ממך אליי שולחת שמש זהירה

טיפות של אור נקי אל הבטון

והוא מחזיר אותו ולא אתה.

והאספלט והטרשים והבורות המסותמים

בעיר הזאת, בהר הזה

הומים אדם ובהמה רבה

ומהומה ואנחנו בה שלא ידענו.

למה לא אמרת בנאדם

שצר לך המקום