[ליצירה]
קראתי את השיר שוב ושוב, וניסיתי להבין מה הקסם המיוחד הצפון בו.
ופתאום הבחנתי - זה שיר געגועים הביתה, אך לא הבת הנודדת כותבת אותו, אלא האב שנותר בבית, ומלווה אותה ברוחו. הוא מתגעגע לבית כפי שהיה (כפי שיהיה) כשעוד היתה שם.
האב מתגעגע כמו ביתו (כמו שהוא מקווה שביתו מתגעגעת), לשמים פורחים, לשטיח ירוק, לכסאות ישנים, לבית.
קסום
[ליצירה]
נשאר לי טעם של עוד
חשתי, ונותרתי על קצה החידה ועל קצה הרהור ותאור
מרתק של המולה וכנגדה נטישה
ואני מרגישה שזה יכול אולי להתפתח ולהתרחב?
שב"ש
אמילי
[ליצירה]
מעניין
שיר מעניין ומקורי, יותר התחברתי לחלק הראשון.
כמו"כ אולי כדאי לוותר על כמה אותיות "ש" תחיליות?
יישר כוח על הרעיון של כתיבת שיר לרבך, המעיד מן הסתם על קשר מיוחד..