לאיש שלי.
אתה כל כך נוכח
בקיומך, כל כך מוכח
מקיומי
שאין לתהות על
צלקות שלובות-
מזכרת מפירוד בראשית
ואין לחשוש מפני
השלכה חוצה מן הגן,
כי נמצאנו .
ציידת חלומות
-
נוטה לשחרר אותם לאחר שנלכדו, מתוך רחמים ואכזריות כאחד.
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מבולגן מדי לטעמי. רוח של חורף- פיות- אדי מדרכה- יותר מדי עולמות שלא מתחברים לי, אבל רק בשביל "השיר הפשוט של הלחם" היה שווה. [ליצירה]
- [ליצירה] מצטרפת לקודמיי, כמה יפה! [ליצירה]
- [ליצירה] נו באמת. "כזה עצוב"- זו לא שפה לירית (ואם תטען לכוונה תחילה להבאת עגה כמטאפורה או סתם כביטוי מתריס כלפי התרבות , אגיד שוב: נו באמת.). "התעכבות"? אולי עיכוב. החלק היחידי שכן אהבתי הוא הפרדוקס התיאוטולוגי שב"אולי אין שניה אחת לתהיה"- כאשר השורה שאחריה מבטאת את אותה תהייה שלכאורה אין זמן אליה. [ליצירה]
- [ליצירה] פשוט ו(לכן) נוגע [ליצירה]
- [ליצירה] אכן כן,מחפשת. תודה.. [ליצירה]
- [ליצירה] ביקשת ביקורת, אז בבקשה: קודם כל, "כל מה שאיכלת לעצמך" צריך להיות ב-ח', אין לזה כל משמעות בכ'. שנית, היצירה ארוכה מדי, ללא ציר ברור של התחלה אמצע או סוף, ללא "עלילה" אם תרצה, קיבלתי את הרושם של כמה חברים המעבירים ביניהם דף וכל אחד מוסיף משפט משלו. בין לבין היו כמה רעיונות יפים שחבל שהטבעת ואיבדת בבלגן הזה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק. ונדמה שזה שיר שנכתב מחדש בכל פעם. [ליצירה]
- [ליצירה] משובח. (רק דבר אחד- הפריע לי השימוש החוזר במילה כאב- "דרכתי הכאב", "ויין הכאב", לדעתי עדיף למצוא מילה דומה אך שונה) [ליצירה]
- [ליצירה] מוגש כשירות לציבור? [ליצירה]
- [ליצירה] אסף, מאכזב לדעת שהתאכזבת.. :-) אשר לניקוד- כמו תמיד, שמחה להצעות לשינוי, אין לי ידע בתחום ומנקדת אינטואטיבית בלבד. משחקי המילים- אשמח אם תוכל להרחיב, איפה עובר הגבול בין מהותי לשיר לבין "סתם קישוט"? לא לגמרי הבנתי את כוונתך והתוכן... רק אומר כי השיר אינו פונה לבן אנוש. ודי לחכימא. (למרות שאיני רואה רע גם בשירים פשוטים). [ליצירה]
תגובות