[ליצירה]
"אבל כל אחד הורג את מי שהוא אוהב,לפעמים מספיק מבט בשביל להרוג"- יופי של שורה.
הייתי, קראתי, נהניתי, ונטלתי לי קצה מחשבה להמשיך בה.
-המגיבה אינה מתיימרת לבקר או לנתח את הטקסט בשל הדיוטה הספרותית בתחום התסריטים. התגובה הינה בגדר שיתוף תחושה סובייקטיבית ותו לא-
[ליצירה]
אני חושבת שכבר כתבו את זה פעם.. מישהו בשם שלמה אולי?..
וקצת אחרת: השפה נהדרת, מלל באורך הנכון- כך שלא מייגע את הקורא, רמיזות למקורות הן מבורכות גם כן, אבל איכשהוא לא קורה שום דבר. כל הבתים אומרים את אותו הדבר, אין התפתחות. ואולי זה לגיטימי ונהדר, אבל בשבילי זה הפך את השיר ל"פרווה".