אגב המרחק מכאן לשם, זה מעבר לשליטתי.
קיוויתי שתרצה להשאיל לי פנס.
שתי תודעות שנפגשות רק במבט חוצות אחת את השניה כמו רוחות רפאים.
הסבירות שתחצה אותי במרכז במשך היום היא רבה. האפשרות שתדע מי אני כמעט אפסית. אם אני נוגעת בבועה והיא לא מתפוצצת אולי אני רוח רפאים. ואם היא מתפוצצת שוב ושוב אולי יש בה רוח רפאים.
האמת מוזרה עוד יותר כשלא יודעים אותה, לא כך?
האם מצאת כבר את מה שאיבדת?
האם אי פעם תמצא?
הייתי רוצה להכיר אותך. שיר. שבע ארבע אפס אחת חמש אחת שתיים.
תגובות