[ליצירה]
נבלעתי בתוך היצירה
הרגשתי שאני נבלע בתוך היצירה, כמה כואב, כמה נכון,
יפה שאת/ה עוד יכול/ה לבכות, זה מראה שללב השבור עדיין יש סיכוי.
המהות של כולנו מחכה לאושר שיגלה את המהות העצמית.
תודה לך על היצירה שיצרה אצלי כמיהה מחודשת למהותי.
[ליצירה]
"קול דודי דופק"..."קראתיו אליו ענני"!
אנחנו אולי לא בקשר הכי טוב כרגע עם אבא שבשמיים...אנו חשים מעט בחסרונו, כל אחד בחסרונו הוא ומנסים לקרוא אליו, פספסנו אותו ברגע. אולם גם כשיש רגעים של התרחקות בין איש לרעיתו הלא הם לצורך הקרוב המחודש שיווצר ביניהם בעתיד ולכך דרוש אמון. בי, בקב"ה, בקשר שלנו...עכשיו זהו הזמן של הגעגוע...תנסה לנצל את הפירוד הזה להעלאת געגועים והחיבור עם ה' יחזור ובמעלה גבוה פי כמה מעכשיו...
בהצלחה רבה!:)
[ליצירה]
הפלסף פה מזכיר לי שיר: תהנו :)
אדם בתור עצמו הוא גר,
בתוך עצמו הוא גר.
לפעמים עצוב או מר הוא,
לפעמים הוא שר.
לפעמים פותח דלת, לקבל מכר.
אבל...אבל לרוב - אדם בתוך עצמו נסגר.
אדם בתוך עצמו הוא גר,
בתוך עצמו הוא גר.
או באיזו עיר סוערת, או באיזה כפר.
לפעמים סופה עוברת, וביתו נשבר.
אבל...אבל לרוב - אדם גם לעצמו הוא זר.
[ליצירה]
בס"ד
הכמיהה הזאת להגיע אל עצמי, אליי, הכיסופים ואי הידיעה מתי ואם בכלל זה יקרה ועם מי? ואולי לא ואולי בכלל לעולם לא אצליח לעולם?, לא אוכל להיות אני אני אני.