אני רוצה לקחת כמו רחל את מבט עיניך
לקחת ולצרור
לקחת ולצרור
אבל מבט עיניך אינו מגלה דבר
צחוקך הפרוע
אצבעותיך רצות על המיתרים
ושתיקה גדולה חומה סביבך
תום
-
אני נמצאת נשכרת בגלל עין הזהב אשר לשיבולים
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] למרות שתודה לאל כבר המון זמן לא התנסיתי, אני בהחלט זוכרת. איזה כיף לקרוא בחיוך את מה שעבורי היה בדרך כלל סיוט. כל הכבוד! [ליצירה]
- [ליצירה] וואו!!!!!!!!!! פשוט מעולה. בתור אחת שעברה את הגיהנום של השדכניות, הקטע הזה עשה לי בו במקום תיקון גדול :) כל כך מדויק. נפלא. [ליצירה]
- [ליצירה] נפלאית יקירתי קצת קשה מהיציע... [ליצירה]
- [ליצירה] נוטה להסכים עם החתלתול. קודם כל, זו יצירה נעימה מאוד. שנית, יש באמת יופי במדעים, למרות שגם אני מבינה בהחלט את השנאה והרתיעה לדבר הזה שמלמדים בבתי הסוהר - אה, אופס - הספר וקוראים לו מתמטיקה. [ליצירה]
- [ליצירה] מתחברת מאוד לאי היכולת להתחבר, כביכול. ואני אומרת 'כביכול' כי החיבור האמיתי לחורבנים הקטנים-גדולים שלנו כיחידים וקבוצות והוויית השיקום והתיקון היא בעיניי חוויית החורבן והגאולה. [ליצירה]
- [ליצירה] יפהפה ועצוב. את אומרת כל כך עדין את אחת מתמונות חיי. [ליצירה]
- [ליצירה] ליהודית. הופתעתי מאוד כשהגעתי למצב שהייתי מסוגלת לסלוח לעצמי. הכוונה בסליחה הזו היא לא ויתור או התחמקות. דווקא מתוך העמידה הכנה והלא-נעימה מול ה'אני' כמו שהוא והתיקון, דווקא משם מגיעה הסליחה - הקבלה העצמית. הידיעה שאני מורכבת וגם טועה וחייבת לתקן. קשה לי להסביר את זה. המילים פשוט זרמו ממני. נראה לי גם שאנשים שקיבלו מסרים ממבוגרים שהם אשמים בכל מיני דברים (והם לא היו) כועסים על עצמם ועל העולם ורק אחרי שהם סולחים (שוב, לא [!] ויתור] הם מסוגלים באמת להגיע לתיקון. זו אחת התחנות המרגשות והיחודיות יותר שהיו לי במסע אל עצמי. הלוואי שהייתי יכולה להסביר לך במילים את התחושה של הסליחה הזו. אולי כי המילה נשחקה כבר ואבדה את משמעותה המקורית. אבל כמובן, זו הרגשה אישית שלי וכמובן תודה על התגובה. [ליצירה]
- [ליצירה] חזק מאוד! הדמעות חנקו אותי. [ליצירה]
- [ליצירה] הכותרת באמת עושה את ה'אומף' לתמונה היפהפיה. איזו דרך מקסימה לתרגם התשקפות. [ליצירה]
- [ליצירה] אוהבת מאוד!! השילוב של המכונית והטבע שמאולצים למסגרת אחת ובצורה כל כך מוצלחת. נהדר :) [ליצירה]
תגובות