מאת עינת טמסות

בטֶרֶם

קרן אור ראשונה

מעל העֲיָרָה.

רוכב הוא באופניו

נותן לרוח,

להתבדר בשערותיו.

לכיוון הים

שם

אוסף אבנים,

בכל הצורות והגוונים.

בחדר

יושב שעות

ידיו באבנים מסתתות

חיים חדשים,

של חיות טבע ואנשים.

אשר יוצבו

כעיטורים נעימים,

לכיכרות ולגנים.

 

18/05/2004