(התקרבות)
הכַלָתי מסוגלת להופיע
בשקיעה נוגה
בנשיקה חושקת.
(משהו מתבשל)
כּלתי, כּלה- אהבָתי
מכינה את עוגת הגזר
ורסק תפוחים.
(טעימה)
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] לא התחברתי, האם קוראים לה נוגה? אשמח להסבר, שי- לגבי המילים המודגשות ובכלל- עושה רושם של כתיבהאסוציאטיבית מתוך סיטואציה רגעית. [ליצירה]
- [ליצירה] השיר עבר עריכה. אגב, ההדגשות לא בכוונה. משהו משתבש פה. ולא. שמה לא נוגה:) [ליצירה]
- [ליצירה] (התקרבות) הכַלָתי מסוגלת להופיע בשקיעה נוגה בנשיקה חושקת. (משהו מתבשל) כּלתי, כּלה- אהבָתי מכינה את עוגת הגזר ורסק תפוחים. אהבתי את זה... [ליצירה]
- [ליצירה] אז הנה שוב, לאחר עריכה מחודשת. שנית תודרבה [ליצירה]
- [ליצירה] עכשיו זה מקסים וכולו שי :) [ליצירה]
- [ליצירה] הצילום הוא של רחם מבפנים, נכון? של שלייה. או שמא הדמיון שלי מוביל אותי למקומות מוכרים? [ליצירה]
- [ליצירה] איכות לא משהו אבל יש בסיס טוב לעבודה. [ליצירה]
- [ליצירה] נושא פילוסופי רציני, לא? [ליצירה]
- [ליצירה] את מצתמצמת ומתרחבת. זה לאכול וגם ללכת. איזה יופי. [ליצירה]
- [ליצירה] לשיר הזה התכוונת גברת נעלמה? [ליצירה]
- [ליצירה] לפני ההארות... פן אחד. שני פנים. וגומר. [ליצירה]
- [ליצירה] מעריך:) שבש [ליצירה]
- [ליצירה] השם החדש של צעקה??? [ליצירה]
- [ליצירה] טעות לשונית בבית שני. קשר לבתים הקודמים. בתים? "את צרור שיריי שכתבתי בלב הם זרקו במחי יד. לא הבחינו בייסורים וכאב וקרעו בגסות כל אחד. אך נפשי הפצועה המשיכה לכתוב, מתפללת לידיי זהב שיטפלו וינהגו בה בטוב ושמישהו אותה יאהב. והנה אדם יקר את מילותיי מלטף ומחבק כל שיר ושיר את שבריי הוא כעת אוסף ובאהבה את כתיבתי מאיר". אם תורידי כי מיני "ווי" חיבור, אולי יסתדרו בשורות מילותייך. לא לכפות על המסגרת. [ליצירה]
- [ליצירה] יונה הנביא? אני מבין שאתה אוהב תנך [ליצירה]
תגובות