אצבעות מתוחות
שורה אחת נכתבת
מילה נמחקת.
שי דוידס
-
"שיר החושף עצמו בשבעה מתוך עשרה, הוא שיר טוב, אך שיר החושף עצמו בחמישה מתוך עשרה, לא יישכח לעולם." (באשו)
לקט יצירות
קשור אלי
- [ליצירה] מנסה אך לאה לתת אומדן יציב לקצרנות מילותיך, תר אחר האלגוריה הסמויה. כרגע, אני עצמי בשלבי ההתרה הסבוכים. הכל אותנטי ופשוט... מדי. ארנינה לסיבור תועלתי. מחפש, פאתוס. [ליצירה]
- [ליצירה] כיף לך. אצלי זה מילה נכתבת, שורה נמחקת. נס שבקצב הזה אני מצליחה להוציא משהו. [ליצירה]
- [ליצירה] קמת במצב רוח תמציתי, הא? לאקוני קצת בעיני, בניגוד ליצירה השניה בת 3 השורות שאמרה כ"כ הרבה. הייתי מוסיפה עוד 3 מילים או שתי שורות, לא מבחינתהכמות, מבחינת תוספת מהות- חסר לי כאן הפאנץ' ולא מספחק לי הכתובים כדי להתעורר ולהשלימו לבד. הוסף כמה מילים ממטה קסמיך והפוך יצירה רגילה למעוררת ורבת משמעות... [ליצירה]
- [ליצירה] אין הכוונה לאונס בשומרת על אף שיש קשר בכוונת השיר. וממש ממש לא בצחוק. [ליצירה]
- [ליצירה] למה ה "מים זוכרים" בסוף? [ליצירה]
- [ליצירה] מנחם, דריה (ושאר חברים)- מה דעתכם? [ליצירה]
- [ליצירה] בא בימים, תודה על העצה אבל אני בא ממקום אחר. אני בא ממקום שאני מאמין שהיא תוכל להבין. ואני מסביר לה איך. אין כאן סימן שלאלה בסוף. חוצמיזה, נימת השיר היא של שלמות וסימן השאלה בסוף יגרע מכך. תודה בכולופן. (שמח לשמוע תגובות). [ליצירה]
- [ליצירה] הסבר? באמת? למה- חבל. [ליצירה]
- [ליצירה] כל כך יפה. אני ממש רואה. שימי פסיק אחרי המותק? [ליצירה]
- [ליצירה] תומר. באמת. [ליצירה]
- [ליצירה] הרעיון הוא שהשיר הזה נולד ממסר שעבר עיבוד ועריכה ע"י 2 יוצרים נוספים וקיבלו אישור לפרסמו כפרי "סיעור מוחין". הזכויות יוצרים שייכות למסר כמובן. [ליצירה]
- [ליצירה] לא חושב שצריך להרחיב. ילדים גדולים אוכלים לבד. [ליצירה]
- [ליצירה] כן אחד וה"דבר" שלו. תודה, לבן אינטלקט ממשוקף [ליצירה]
תגובות