אפלת אדר
יהודים רוקדים בחושך
לאור צלליות
מלך ששמו נעלם
למה עזבתני?
תהו ובוהו
התהום עמוקה
ורוח אלוקים
מרחפת בין דפים קרועים
לאמא עזובה
שממלמלת שמות ילדים
שנגנזו כמו האור
נשתה
"עד דלא ידע",
מוסיף דעת
מוסיף מכאוב.
ואין ביכולתנו
לפתור את החידה,
אנחנו זקוקים
למעט יין.
כמה הוא אדום
וכמה צעירים צמאי הנפש,
שישבו ללגום חוכמה עתיקה.
אפלת אדר
יהודים רוקדים בחושך
מושכים אל תוך המעגל
גאולה ,זיכרון וייסורים
מבקשים
את המלך
מסובב המסובבים
להפוך את הכול לטובה
תגובות