[ליצירה]
לרגע דמיינתי שנשמטה לך אות מן הכותרת וזה אמור להיות "חיי עם האהבות":)
בחיי, רציני אתה ניו, אפילו בשם שלך יש חידוש=ניו, כי את התבשיל הזה לוקח המון זמן להכין...
מרשימים הכוחות שאתה חושף כאן בשירֵיך,
תביעה חוצה גבולות למגע גבוה,
חיפוש בשביל הזהב, את קרבת הלב
מעין רצון להפשיר מקיפאון
זעקה לאהבה עליונה.
מה אומר לך ניו, מלבד ברוך בואך בצל צורה,
הדברים שלך מסקרנים, ובכלל
בעולם של צורות מופשטות
ניחוח שיריך
מפצה על
יתר החושים האבודים.
ים של תכלת
כּנרת
[ליצירה]
ניוקי ,
אהבה לנוגה הבנו שיש(נראה שגם אובססיה קלה)
גם כשרון כתיבה יש ,אפילו גדול.
אבל נראה לי שאתה קצת יותר מדיי מתאמץ. הרי כל המוסיף גורע ויש לי תחושה שאם השיר היה תמציתי יותר הוא היה קולע בול למטרה.
בסך הכל כתיבה מעניינת מאוד.
[ליצירה]
כתיבה מענינת.
אתה יודע ניו, אתה מזכיר "נוגה" בכל שיריך (עד כה לפחות), וגם בשיר "חריתה" שלמעשה עוסק במותם של חברים.
מתוך כך חשבתי לרגע, ש"נוגה" זו פשוט אהבה ולאו דוקא אהובה ספציפית בשם נוגה, למרות שאף זה יתכן. אבל מרגיש לי יותר חזק, הצורך הבסיסי-אנושי באהבה, פשוט כמיהה לאהבה.
נוגה היא הרי "ונוס" - אלת האהבה, ובעברית מכנים אותה גם איילת-השחר, ומכיון שלא הצלחתי לקשר את נוגה האהובה בתוך שיר על מוות, וגם מכך שאיילת-השחר מצביעה על התחלה חדשה, התחדשות כלשהי, אני מתרגמת את ריבוי ה"נוגה" כערגה לאהבה, להתחלה חדשה.
אולי התפרעתי קצת:)
ומכל מקום יש משהו
אצילי ב-נוגה
נוגה-אור
כּנרת
[ליצירה]
הכותרת יפה:)
וגם העלים
אך נוגים הם הגיבעולים.
כמה מוזר, ואולי זו האהבה
שכך מרווה
על אף היותה (האדמה) בוצית.
נפלא איך בעין בהירה, אתה בוחר להפיח חיים
בעלי הכותרת שלך.
כל חדוות הנעם
כּנרת