בס"ד.
מאז חטא העגל, נותר אתגר אחד תלוי באויר, בהוויתו של העם היעודי הלזה . להשכיל , לאסוף השברים של הלוחות הראשונים , . לחבר סוף סוף את פאזל הרעיונות של חזון הבסיס, שהתנפץ במורד שבין הר סיני - לבמת העגל. ואולי לכך כיוון הנביא : חבקוק [ב] באמרו : "כתוב החזון ובאר על הלוחות למען ירוץ בו קורא" .
לוחות שניים לכאורה דומים במהות ללוחות ראשונים אלא שבכל זאת רעיון הבסיס שונה היה . נקודת המוצא של : "פסול לך" מרמזת על מהות ברמה אחרת על התחלה של פסילה, של פיספוס.,על תשתית רעיונית גנוזה.
לוחות ראשונים ודווקא מאבן , לא באו לכתחילה , אלא ליצור שוויון רעיוני מוחלט שבין מצוות שבין אדם למקום ומצוות שבין אדם לחבירו. קיים היה בהם מדרג כעין הררכיה - ב"ערב" ושיוויון כאמור ב"שתי" הדיבר העליון של : "אני ה'" שווה בכל לדיבר המקביל "לא תרצח" . וכך הלאה כל דיבר בהמשך מקביל , שווה ומשלים לרעהו.
האידאה הגבוהה היא, שהלוחות באו לשוות ערכים מהותיים של ממש , לביטויים המכוננים של : "דמות" ו"צלם" להשוות הרמטית במישור הארצי,שבין אלוקים ואדם. לא בכדי העולם מכונה כך. לא רק בגלל שהעיקר שבו - אלוקים ::: "נעלם" בו תדיר , אלא שהצד השני של עובדת יסוד זו, הינה העובדה שכל "עולו" של העולם הוא - "לם" -לבני האדם. ומיכאן : "עולם". והכל בשביל מהות המסר של הלוחות השווים ,כי עלי אדמות מולך : "הדמות והצלם" והוא הוא , ובאשר הוא - כאדם ,לעולם מייצג בכל את האלוקים . [ לכן כאמור האלוקים , תדיר בחזקת נעלם ] כשהדיבר לא תרצח מחולל אוטומטית הדיבר המקביל : "אני ה/" חולל גם חולל .
אם כן , כך ביקש הקב"ה לומר להם לבני ישראל נגלתי אליכם פעם אחת בלבד, על מנת שמכאן ואילך אתגלה אךבבואתו של כל אדם ואדם - באשר הוא אדם. וכל העולם, אינו אלא "עולכם" שלכם ולמענכם הכל כביכול -מעגל סגור .
וכך, ככול ששמש של גאולה עולה וזורחת והיסוד האוניברסאלי מבקש אט אט גם הוא לתפוס מקומו בפסיפס התמונה המלאה. וכך מבלי משים, זורחים גם באלפי זיקים ונגוהות שבריהם של לוחות ראשונים ומבקשים להתקרב ""עצם אל עצמה" להתחבר לאותה ממשות רעיונית גנוזה.. הקב"ה לא היה צריך ואינו צריך לכל "עבודה" פולחנית כל רצונו לממש אהבתו ביציר כפיו באותה אהבת האדם לאדם וימים עוד יגידו עד כמה תורת ישראל בניגוד למקובל העמידה ומעמידה את ה"האדם" במרכזה ולא את "האלוקים" [ ראה גם דבר תורה נוסף , על מזבח העולה - נבוב הלוחות]
כל האמור רמוז ואף יותר בכתובים שבפרשת השבוע [ כי תשא ] [משה אהרון]
