ליל הסדר
פורסם: 10/04/14 08:01
על ידי משה אהרון
ליל הסדר הוא לכל "השיירה"
שיירת כלל האדם באשר הוא אדם.
וכשמתהלכים בשיירה שהולכת וצוברת ,הסדר מחוייב המציאות
אם כן, כל גאולה מתחילה בקריאה ל"סדר".
סדר גם של עדיפויות , זיקוק ערכים,קביעות של גבולות סדרה והתוויית אבני דרך עד ליעד הסופי של הגאולה השלמה.
מה שקורייה גם :"גאולת הקץ"..
והנה גאולת מצרים כראשית וכסמל גם לגאולה אחרונה
מחייבת היא אותנו כל שנה מחדש להתכנסותחוויתית משותפת.
לערוך "סימולציה" מן שיחזור ערכי ומורשתי .
לכייל את נפשנו ונשמתנו כצופים פני עתיד.
לגבש בגדול והפעם את ייעדיה של הגאולה השלמה.
והיעד הראשוני והעיקרי בדרך לשם הינה:
"אחדות כל"
ראשית : "אחדות האדם" לעצמו - להיותו נכון וראוי להגאל
לא כל אחד מאתנו נכון וראוי לכך.
ובמילים של סלנג לא כל אחד מאיתנו סגור על עצמו
כרוצה באמת להגאל
בליל הסדר, כל אחד יוכל לבחון עצמו ולשוב ולהתקין עצמו לעניין זה.
אחר כך, אחדות המשפחה בישראל,
שגאולת ישראל בלוא מוסד המשפחה כאיתן ומגובש - לעולם לא תתכן .
ואחר כך אחדות כלל ישראל.
ולבסוף אחדות כלל האדם באשר הוא אדם.
מוסד האחדות בגאולה הוא הוא הגרעין העיקרי והיסוד לכל.
זו מטלת העל הנמצאת אך במגרש שלנו והמוטלת אך עלינו .
זה חלקנו העיקרי בגאולת הקץ וכל השאר,חלקה של ההשגחה.
יתר על כן,מימוש חלקה של ההשגחה, אינה אלא
רק פונקציה למילוי חובתנו כאמור.
הינה כי כן,כל הנחלים של תחילת התהליך,
זורמים אליה ואך אליה - אל האחדות .
לא בכדי במגמה סימלית של איחוד התא המשפחתי
מתכנסים כל "אברי" המשפחה ל"שיחת גאולה" .
ולכולם ניתנת זכות הדיבור :
גם לרשע וגם למי שנחשב בעינינו כ"טיפש" .
לכולם, לכולם חלק בשיח הגאולה .
ורק התגבשות היחד והאהבה ה"מוהלת",
תניב לקראת סופו של התהליך, התגבשות ברורה ומפתיעה
סביב ההתאזנות הנורמטיבית הנכונה.....
והדבר ייעשה גם לא מעט בדרך ניסית בסיעתא דשמייא......
לכן צריך לקדש האחדות של כלל ישראל כקידוש השמיים הבלעדי של זו העת.
ויהיו מי שיהיו אחנו
אבל ליל הסדר הוא לא רק התמקדות באחדות סקטוריאלית והתוויית הסדר
כדי "מחציתה" של הדרך - אך בגאולת ישראל.
בכלל בגאולת הקץ ,אין בכלל, גאולה נפרדת לעם ישראל ולעולם כולו .
מדובר בגאולה אחת שלמה ומסוכרנת
של התגבשות כל האנושות כולה
לכלל :"אחד" מול - "ה' אחד".
[דבר המכונה : "ה' אחד ושמו אחד"].
והנה אחדות, לעולם לא תושג סביב, הלחם החם התופח, כשיש אין סוף לחמים תופחים.
אך מנגד,יש רק מצה אחת ולכתחילה רק סביב ה"מצה" מתקיים הרקע הנוח ביותר
לחילחול "מצוות" חברתיות ועקרונות של אחדות וערבות הדדית
המצה היא אם כן,מין מכנה המשותף נמוך ביותר מבחינה חומרית
לאחד סביבו את כולם כרקע מבטיח להתחיל ולגלגל אוירה של אחדות כאמור
בשביל להיות מאוחדים אנו מצהירים כי כולנו מוכנים אף לאכול לחם עוני
דבר גם המשקף נכונות מוצהרת לערבות הדדית מוחלטת .
אנחנו לכתחילה מייחדים את ה"סדר" אך לבני ישראל הנימולים .
אבל זה בפירוש זמני ואך תחילתו של תהליך ארוך ומחייב גם תודעתית .
מי שבסדר הגאולה, אינו חש חיסרון : חיסרון השלמות של כל האדם באשר הוא אדם כאמור,
כי אז לעולם גם לא יזכה להגיע לאותה גאולת הקץ.
עם ישראל יצא למסע הארוך לא כדי לשחזר לסוף הדורות שוב את גאולת מצריים ה"אנוכית".....
אלא לשכללה שתקיף את כל האנושות ואת כל האדם.
ומי שבימים אלו לא יחוש בכך, כי אז אין הוא אלא כמי שמחזר חוויה של כארבעת אלפי שנים
כמצוות אנשים מלומדה - הא ותו לא.
הוא לעולם יוותר ויישאר שם כתקוע....
לא יזכה להכנס לסיפו של העתיד.....
והזוכר ליתן חמישה לצדקה תבואהו ברכה