גשם ראשון
גשם ראשון דפק לי על החלון,קרא לי לצאת החוצה.
לנשום ולהריח את ריחה של האדמה הרטובה,
של אהבת הארץ התמה והטהורה.
גשם ראשון את הכל ניקה,
ולי קרא להתחיל מההתחלה.
להתחיל מההתחלה, להציץ ולהגיח מתוך סדקי האדמה.
כמו אותו חצב, שכל הקיץ קבור בצרותיו שכב.
ורק חיכה לרגע שבו יוכל להפציע,
לרגע שבו יוכל ללבוש לבן, להתעלות מעלה,
ולשאת את תפילתו לפני אלוהיו שברקיע.
* ערב ראש השנה תשס"ט
תגובות