[ליצירה]
לא הבנתי מה בדבריי הצביע על קיבעון כלשהו, כשאני בדיוק אומרת שיש מקום להכל בעולם היצירות. גם אם אני מאמינה בצבע שמיים כלשהו, אני בטח ובטח לא חושבת שזה מהותי לחשיבה שלי. דברים כאלה מצמצמים בני אדם. אני חושבת בדיוק ההיפף, הנתונים השונים בעולם חשובים כמו הדף הלבן עליו תתחיל להמציא. אבל הם עדיין נתונים מציאותיים שיש להתחשב בהם. ועדיין, כל כמה זמן מופיעים גאונים אמיתיים שמסוגלים להתעלות על מגבלות המציאות ויוצרים מה שהעולם קורה "אומנות".
אז שוב, אולי הבעיה אצלי, אבל מה מקובע פה?
אתה זריז לקבוע שלאנשים אחרים יש גבולות מסויימים. חשבת אולי על האפשרות השנייה?
תגובות