[ליצירה]
לרוב, זאבים, גם אחרי ש"גילו את ליבם ואת רוך נפשם" אי אפשר ככה להתעלם מעצם היותם זאבים... (מנסיונינו, מי שעושה זאת מוצא את עצמו קרוב לוודאי חסר סבתא זקנה אחת).
השיר נחמד ובנוי היטב, אבל מה הייתה המטרה כאן? להגיד שלכל "זאב" יש צד נחמד? כי זה לא נכון, לא חסרים מניאקים אמיתיים בעולם. שב"זאבים" של העולם חייב להיות חלק המזדהה עם הקורבן שלו? או אולי שבהכרח מתישהו בעבר הם בעצמם היו קורבן לטורפים אחרים? אתה מנסה לתרץ אותם? חסר לי כיוון בשיר... משפט, או אפילו מילה שירמזו כיוון.
[ליצירה]
נראה לי דווקא הבלבול מכוון ותורם לאוירת המשורר המצורע והמאוהב... הסוף לכאורה נראה קצת כמו קצה חוט שסתם נפרם לרוח, אבל אז חזרתי וראיתי שזה בדיוק מתאים לשיר. מלנכולי שכזה. נחמד.
[ליצירה]
תרגיש הרבה יותר טוב אחרי שתיכנס ותראה איך בפנים נחמד, למרות שבחוץ באמת נראה קצת כמו החלק הפחות מוצלח של "הרלם"...
התה ועוגה עליי (אין לנו אוכל תימני, מצטערת)
תגובות